קלף


1 [מן הארמ', וכן בערב' קַלַפַ قلف ובאשו' קַלָפֻ במשמ' הסיר את הקליפה, קִלְפֻ, קֻלְפֻ, עור, קרום, קֻלִפְתֻ (קליפת הדג), קֻלְפָנֻ (Lewy-Eisser, Urk. v. Kültepe, עמ' 170).]

חיפוש במילון: