ש"ז, מ"ר קְלָעִים, סמי' קַלְעֵי, — מסך, וילון, Vorhang; rideau; curtain: ועשית את חצר המשכן לפאת נגב תימנה קְלָעִים לחצר שש משזר מאה באמה ארך לפאה האחת (שמות כז ט). ורחב החצר לפאת ים קְלָעִים חמשים אמה עמדיהם עשרה ואדניהם עשרה (שם שם יב). וחמש עשרה אמה קְלָעִים לכתף (שם שם יד). את קַלְעֵי החצר את עמדיו ואת אדניה ואת מסך שער החצר (שם לה יז). כל קַלְעֵי החצר סביב שש משזר (שם שם יח). וְקַלְעֵי החצר ואת מסך פתח החצר אשר על המשכן ועל המזבח סביב (במד' ג כו). ושתי דלתות עצי ברושים שני צלעים הדלת האחת גלילים ושני קְלָעִים1 הדלת השנית גלילים (מ"א ו לד). — ובתו"מ: כשהיו בונים בהיכל עושין קלעים להיכל וקלעים לעזרות (ר' אליעזר, עדי' ח ו). שמעתי שמקריבין אף על פי שאין בית, ואוכלין קדשי קדשים אף על פי שאין קלעים, קדשים קלים ומעשר שני אף על פי שאין חומה (ר' יהושע, שם שם). אלו המיתרים מה היו עושין בהם, היו מקפלין היריעות והקלעים והיו אוסרין אותן בהם (מד"ר במד' ו). — *חוץ לקלעים ולפנים מן הקלעים, חוץ לעזרה או בתוכה:קדשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים (מגי' א יא). האוכל וכו' קדשי קדשים חוץ לקלעים, קדשים קלים ומעשר שני חוץ לחומה וכו' הרי זה לוקה ארבעים (מכו' ג ג). ונכלין (החטאות) לפנים מן הקלעים לזכרי כהונה בכל מאכל ליום ולילה עד חצות (זבח' ה ג). בגד שיצא חוץ לקלעים נכנס ומכבסו במקום קדוש, נטמא חוץ לקלעים קורעו ונכנס ומכבסו במקום קדוש (שם יא ה).2 — *ובמשמ' מפרש של ספינה, Segel; voile; sail: כל הראוי ליטמא טמא מת אף על פי שאינו ראוי ליטמא מדרס מיטמא בנגעים כגון קלע של ספינה ווילון ושביס של סככה ומטפחות של ספרים וכו' (נגע' יא יא). ואם היה (הסדין) גדול וקיצעו ועשאו קלע לספינה קטנה מקבל טומאה מכאן ולהבא (תוספת' כלים ב"מ יא ט). — *ובמשמ' נס ודגל: נסה עלינו אור פניך ה' וכו' לאותו הקלע אני מצפין שנאמר הן אשא אל גוים ידי ואל עמים ארים נסי (רב הונא בשם רב אחא, מדר' תהל' ד י). — *ובמשמ' חבל של ספינה: בתחלה דומה (החטא) לחוט של עכביש ולבסוף נעשה כקלע הזו של ספינה (ר' עקיבא, מד"ר בראש' כב). — *וכמו א.קְלִיעָה במשמ' רשת קלועה לדוג דגים: אין אדם פורס חרמו ומעמיד ספינתו בתוך של חבירו אבל צדין בחכין ובמכמרות מכל מקום אין נמנעין בלבד שלא יפרוס את הקלע3 ויעמיד את הספינה (תוספת' ב"ק ח יז). — ובסהמ"א: וחבל אח' שקושרין באותו טבעת דעיילי ביה נגרי, פירוש הקלע כשבאין להרימו על הספינה וכו' (ערוך ערך אסתדירא). נמצאו עשרים אמה ריוח לאחוריו בין הקלעים שבמערב ליריעות של אחורי המשכן (רש"י, שמות כז יח). שאע"פ שאינו אריג אלא קלע קטן עשה מנוצל של עזים לתלות בו בתי נפש לצואר בתו, טמא (הוא, שבת סד., ד"ה שק). רוח צח שפיי' תנהל הספינה לאטה דובב שפתי קלעיה מתרחש ניסא (קלונימוס בן קלונימוס, אבן בחן, ויניציה, פ:). וביום שבת בד' שעות נתחזק זה הרוח עד מאד וכו' עד שהוצרכו לסגור כל הקלעים חוץ מקלע אחד מהגדולים שהניחו שתלך בו הספינה (פרשת אלה מסעי, ספור מסע מירושלם למודינה לרא"י סנגויניטי, ספר היובל לאלכסנדר מרכס, 123). — ואמר המשורר: תפור עצל קצות ציה במדבר כמו יתפור אנוש שפתי קלעים (רמב"ע, תרשיש ט, 82). וחושי (הספינה) בעופך ויד אל תניפך וקשרי כנפך בכנפי שחרים, לנדים ונעים ברוח קלעים ולבות קרֻעים לאלף גזרים (ר"י הלוי, היוכלו פגרים, שעה"ש 96). והמשוטים נשמטים ועל פני הים שטים, והקלעים נקרעים ותרן והארן כמוץ יסער מגרן (ר"י חריזי, תחכ' לח, 307).