* 1, קִנְתֵּר, פיו"ע, — קִנְטֵר את פלוני ועל פלוני, עקץ, צער ועלב אותו, כמו הִקְנִיט. עי' קָנַט, הפע': נבול תבול וכו'. ינבלו אותך ויקנטרו אותך בתאנה זו2 שעליה נובלות (ר' אליעזר המודעי, מכי' יתרו מסכ' דעמלק ב). מעידני עלי שמים וארץ שיותר מחמשה פעמים נתקנתר עלי ר"ע לפני רבן גמליאל ביבנה שהייתי קובלני עליו והיה מקנתרו3 וכו' (ר' יוחנן, ספרי דבר' א). כיון שמינו אותו (את הלל) נשיא עליהן התחיל מקנתרן בדברים ואומר מי גרם לכם לצרך לבבלי הזה, לא על שלא שימשתם לשני גדולי עולם לשמעיה ואבטליון שהיו יושבין אצלכם, כיון שקינתרן בדברים נעלמה הלכה ממנו וכו' (ירוש' פסח' ו א). הדא היא דו מקנתר לון למה תבעטו בזבחי ובמנחתי, אין תאמר עבירה חמורה יש כאן, (כלום) מבריחן מן החמורה ומקנתרן בקלה (ר' תנחומא, שם כתוב' יג א). מעשה בשמעון בן אנטיפטרס שהיו אורחין נכנסין אצלו וכו' בשעת פטירתן היה מלקה אותן. נשמעו הדברים לפני ריב"ז וחכמים וקנטרן בדבר וכו' (ד"א ו). הוא שהנביא מקנתר את ישראל ואומר להם ותשכח ה' עושך (מד"ר בראש' עו). הוא שהנביא מקנתר עליו (על יהויקים) ואומר ויתר דברי יהויקים אשר עשה (שם ויקר' יט). כיון שהנביא בא לקנתרו (את אחז) היה יוצא לו למקום טומאה וכו' כיון שהיה הנביא בא לקנתרו כובש פניו (רבי אחא שם רבי אליעזר ור' יוסי בשם ר' יהושע בן לוי, שם שם לו). הוא שהנביא מקנתר ואמר רדי ושבי על עפר (רבי בנימין בן לוי, שם שה"ש, מצאוני השומרים). ומה ראה הכתוב ליחסן בספר ואלה שמות ראובן שמעון לוי וכו' מפני שקינטרן אביהם וכו' ולפי שקבלו תוכחת אביהם זכו להתייחס בצד משה ואהרן (שם שם, כולך יפה). שמעת תורה מפי תלמיד חכם יהי בעיניך כאילו שמעוה אזניך מהר סיני, הוא שהנביא מקנתרן ואומר להם קרבו אלי שמעו זאת לא מראש בסתר דברתי מעת היותה שם אני (ר' חלבו, שם קהל' סדרא א, מה שהיה). לפי שהוא מקנטרן בראשו של ספר וכו' חוזר ומברכן בסופו (פסיק ר"כ, וזאת הברכה, בובר, קצז.). — ובסהמ"א: כבר קינטר הנביא ואמר והיה תחת בושם מק יהיה (קטעי בן מאיר, 1925, JQR NS V, עמ' 552). השומע חרפתו ושותק וכו' הרעה עוברת ממנו וכו' ואם מקנטר ומריב כפוטר מים הוא (ערוך ערך דש). כל חקיו, דברים שאינן אלא גזירת מלך בלא שום טעם ויצר הרע מקנטר עליהם מה איסור באלו, למה נאסרו וכו' (רש"י, שמות טו כו). ואלך מר, שהיה קשה בעיני לקנתר את בני עמי (הוא, יחזק' ג יד). כשגלו (בני ישראל) לבבל ולאשור הגלה סנחריב את אויביהם עמון ומואב והושיבם אצליהם והם מקנתרים אותם (הוא, איכה א יז). ויכינו המזבח על מכונותיו, כדי להקריב אליו קרבנות, שהרי היו יראים מעמי הארצות שלא יקנתרום ושלא ילשינום למלך וכו' (הוא, עזרא ג ג). ומן אשתו של טורנוס רופוס, שהיה ר"ע מקפחו בקראי בפני קיסר ומקנתרו בדברים, פעם אחת בא לביתו סר וזעף, אמרה לו אשתו מפני מה פניך זועפים, אמר לה מפני ר"ע שמקנטר אותי בכל יום בדברים (ר"ן', נדר' נ:). ואם ישאל המעיין בדברים האלה שבזה הנתיב ויאמר בעדי מדוע קנטרתי הנה על לומדים בספרי המחקר ויראה שלמדתי בהם וכו' (ר"מ אלדבי, שבילי אמונה ח, דע אתה המעיין). כאשר עושה החתול בראותו הבשר גבוה מאד עד שלא יכול להגיעו יאמר מסריח הוא כן הם התלמידים ששונאין ומקנטרין לחכמי המחקר וללומדים בספריהם על אשר לא ידעו מה טיבם (שם שם). ואפילו ירצה אדם לקנטר ולומר אף על גב וכו' (תשו' מהרי"ק ב). והאלהים נסה את אברהם, קינתרו וציערו וכו' (חזקוני עה"ת וירא כב א). היהודים יושבים למלאכתם אצל הישמעאלים ואינם מקנאים ולא מקנטרים כאשר ראיתי במקומות אחרים (אגרת אליהו, בספר דברי חכמים, סב). והראב"ד ז"ל בעל ההשגות מעיד כי מלאכה גדולה עשה (הרמב"ם) באסיפותו דברי גמרת בבלי וירושלמי ותוספתות ועם כל זה היה מקנטר עליו בהשגותיו (יוסף סמברי, לקוטים, ברלינר, 17). (כתוב) והעלהו שם, לא והקריבהו, שלא נתכוון מתחלה רק לקנתרו ולצערו (פענח רזא עה"ת, לך לך, יא:). — ואמר המשורר: יקנטרו להם כרצונם גסי לב ועזי פנים (ר"א צויפל, שיר הקד' שלום על ישראל ג ב, 15). — °וקנתר עם יצרו, רב עמו: אבל לא חשש לקנתר עם יצרו ולאצול ממנו את אשר שאלו עיניו (ר"מ המאירי, משיב נפש, כ"י בריט' מוז'). — °וקנתר אחר דבר: שהטיח (חבקוק) דברים, כמו ע"כ תפוג תורה, ותעשה אדם כדגי הים, קנתר אחר מדת הדין (רש"י, חבק' ג א).

— הִתפע', *הִתְקַנְטֵר, — נתקנתר, שקנטרו אותו: מעידני עלי שמים וארץ שיותר מחמשה פעמים נתקנתר עלי4 ר"ע לפני רבן גמליאל ביבנה שהייתי קובלני עליו והיה מקנתרו (ר' יוחנן, ספרי דבר' א).5