*, קַנְטְרָן1, קנתרן, קנטרני, ת"ז, — שדרכו לקנטר ולעקץ: אנשי גליל קנטרנין היו והיו נודרין הנאה זה מזה ר' יהודה, נדר' מח.. אחר פטירתו של רבי מאיר אמר להם רבי יהודה לתלמידיו אל יכנסו תלמידי רבי מאיר לכאן מפני שקנתרנין הן וכו' דחק סומכוס ונכנס, אמר להם כך שנה לי רבי מאיר וכו' כעס רבי יהודה ואמר להן לא כך אמרתי לכם אל יכנסו תלמידי רבי מאיר לכאן מפני שקנתרנין הן וכו' ת"ר, נזיר מט:. לא יכרע ולא ישתחוה, וכי קנתרן היה (מרדכי) ועובר על גזירת המלך וכו' מד"ר אסתר ה, איש יהודי. — ובסהמ"א: מתון נסיב איתתא, המתן עד שתבדוק מעשיה שלא תהא רעה וקנטרנית רש"י, יבמ' סג.. — *ואגוזים קַנְטְרָנִין2, קשים לפצח: אל גנת אגוז ירדתי, מה האגוז הזה יש בו אגוזי פרך, אגוזים בינונים ואגוזים קנטרנין, כך ישראל יש מהן עושין צדקה מאליהן ויש שאם אתה תובען הן נותנים ויש שאת תובען ואין עושים מד"ר שה"ש, אל גינת אגוז.
1 [אמנם נמצאת גם ביונ' הצורה ϰέντϱων, אך לא במשמ' זו, ועל כן יש לראות במילה יצירה עברית כדגמת גרגרן וכדומה.]
2 [נראה שאין כאן אלא שימוש בהשאלה, בהשואת בני ישראל לאגוז, שלא כדעת קרויס ולֶו ואחרים שרואים כאן מין אגוזים ממש, ולֶו העדיף את הכתיב קטרונים.]