קִפּוּי
*, ש"ז, — מה שקִפּוּ ממשקה ומתבשיל: סאה תרומה שנפלה על פי מגורה וקפאה, רבי אליעזר אומר אם יש בקפויו מאה סאה תעלה באחד ומאה (תרומ' ד יא). — ובמשמ' הסרת הקצף מעל היין: יין משיקפה וכו' איבעיא להו קיפוי דְבוֹר או קיפוי דחבית, ת"ש דתניא יין משיקפה אע"פ שקיפה קולט מן הגת העליונה ומן הצינור ושותה ש"מ קיפוי דבור קאמרינן (ע"ז נו.).