°, ש"ז, —  מעשה המקפח והקוטע: קפחינהו, קטע רגליהם, שלא ימצאו רגלים לדבריהם, מאי קפחותא וכו' לשון קיפוח דטרונציי"ר1 שמקצרו מלמטה (רש"י, גיט' כט:). —  וקפוח במשמ' מעשה המזיק והעושק, קפוח פרנסה, עֹשק מחיתו של אדם: היכא שלא היה משתמש בחורבתו ויש לו משלו שראוי לבנות בנין כזה בלי קפוח פרנסתו (טוחו"מ גזלה שעה). —  °ונוהג היום קִפּוּחַ זְכֻיּוֹת.