קִפּוּא

°, ש"ז, —  מצב הדבר הקופא והנקרש, כמו קִפָּאוֹן: והוא (האש) המקפיא הזרע בחומו ומייבשו עד שבקיפואו ישוב חזק כמו הצור (יוסף ישראל פורלין, תולדות אדם, כ"י בריט' מוז').

חיפוש במילון:
ערכים קשורים