קַפָּח
*, ש"ז, — מי שמְקַפֵּחַ, גוזל את הבריות, גזלן: לא חמור אחד נשאתי וכו' וכי מה הניח משה לקפחין1 ולגנבין, אלא אמר משה וכו' (בשם ר' לוי, מדר' שמואל יד).
1 [בקטעי מדרש והגדה שבגנזי שכטר: והקיפחנים, עי' ערך קַפְּחָן.]
אולי הבחנת שדפי היוצר ותצוגת היצירות השתנתה. האתר נמצא בעיצומה של הסבה לתצוגה חדשה. בתום התהליך נספק הנחיות והסברים. אנו מתנצלים על חוסר האחידות ועל אי הנוחות הזמניים.