קַפָּח
*, ש"ז, — מי שמְקַפֵּחַ, גוזל את הבריות, גזלן: לא חמור אחד נשאתי וכו' וכי מה הניח משה לקפחין1 ולגנבין, אלא אמר משה וכו' (בשם ר' לוי, מדר' שמואל יד).
1 [בקטעי מדרש והגדה שבגנזי שכטר: והקיפחנים, עי' ערך קַפְּחָן.]
התרצו להשתתף בתחרות הכתיבה (נושאת הפרסים) של פרויקט בן־יהודה? כל הפרטים וטופס ההרשמה כאן.
מאת:
אליעזר בן־יהודה
נחלת הכלל
[?]