— מלה מסֻפקה1: נדמה שמרון מלכה כְּקֶצֶף2 על פני מים (הוש' י ז). — ובסהמ"א: במשמ' בועות רתיחה ותסיסה על פני נוזל3, Schaum; écume; froth: וימשש הדבש בכל עת בלי לנוח שלא ישפך הדבש מחום הריתוח וכשיראה שעלה כל קצף הדבש למעלה אז יוציא הכלי מעל הגחלים ויניחהו עד שיתחסר מעט ויניח ריתוחו ואז יסיר את התרווד כל קצפו עד שישאר הדבש בכלי זך וטהור (שבתי דונולו, ספר המרקחות,שטינשנידר, II).  וירד הקצף מן הפה (אסף הרופא, כ). וימלאו עיניו דם ופיהו קצף כפעם בפעם אשר בה יהיה משפטו כי יתעורר לגבורה (יוסיפון פרק סד). בירוצי מדות, הקצף שעל גבי המדה כשהיא מלאה יין (רגמ"ה, מנח' פח.). האי דלא שתי הופיא וכו' פי' בלשון חכמים רתיחה ובלשון המקרא קצף כדכתי' כקצף על פני מים (ערוך ערך הפיא). ופי'  משיעלה, משיסיר הקצף שעל היין וחרצנין וזגין מפי החביות (שם ערך קף). כשממלא המדה מדבר לח בכח עולה הקצף למעלה ונראית מלאה (שם ערך רתח). חלב יצהר, הנכבד והמוטב שהוא הקצף (ראב"ע, במד' יח יב). חופייא מלו גרויהון, מדתם מליאה קצף, אשקומא ב' (מחזור ויטרי, 326). ומקבלת הריאה הקצף שעולה על הדם הדומה לקצף על המים לא למזונותיה וכו' אלא לבשולו (ר"י עקנין, ספר מוסר ב יג). אם העביר הקצף המרותחת מפני החבית (רוקח תצג). כשתראה השתן אדום ועב והקצף עליו רב, יורה בו גובר הדם בגוף בעליו (ר"י זבארה, מראות השתן, בסוף ס' שעשועים, דודזון, 171). כשתראה השתן שאין עליו קצף, יורה כי הוא שתן אשה (שם, 172). כשיבושל המזון בכבד המותר הזה דומה לקצף הצף על פני תירוש הענבים, היא המרה הכרכומית הטבעית (פרקי משה ב, ד:). היציאה אשר בה קצף מורה על אחד מב' דברים, אם על החום מופלג וכו' (שם ו, יד:). ויעשו מאותו הדם שני מינים של קצף, האחת דקה וצחה וזו היא המרה האדומה וכו' (ספר הנמצא להרמב"ם, בן גרני, X). ובשתן הנשים יהיה תמיד קצף על פני המים עגול, ושתן האנשים הפך זה לא יהיה בו קצף על פני המים זולתי אם יהיה כאב בראש (נתן פלקירא, צרי הגוף ג ה, כ"י בריט' מוז'). קצף השתן ההווה עם קדחת חדה מורה על כאב הראש (שם שם). הדק היטב הסמנים הקשים מפה ומפה וערב בהם דבש צירעה שהוסר קצפו, עשה ממנו מרקחת מופלא כמו שתוכל (קלונימוס, אבן בחן, סח:). ושיהיה הדם דק עם קצף בלתי חזק האדמימות (נרבוני, ארח חיים, בחליי החזה, כ"י ביהמ"ד שכטר). ויש שהפליגו בבישול לדקותם עד שנשרפו ונעשה מקצתו הדק קצף על התבשיל (רשב"צ דורן, מגן אבות, חלק יעקב פרק ד). או ידוק זרע פשתן קלוי וינפהו פעמים ויולש בשיעור שמספיק לו מן הדבש שהוסר קצפו ויועיל למי שיש לו שיעול שסבתו קור (ר"מ אלדבי, שבילי אמונה ד ב, הריאה). ויתבשל שם ומתהוה כמו שנעשה הקצף בפיות הסוסים הרצים (שם שם ג, האמה). יבלול מררת השור עם דבש שהוסר קצפו וימשחנה (שם שם). כל הנזהר היטב באכילת הדם קודם לכן ירתיח המים ואחרי כן ישליך הבשר במים ויוצא הקצף בהרתחה היטב כי החום שואב מתוכו להוציאו ומיד הוא צף על פני המים (ר"א הקראי, גן עדן, שחיטה יח, צג:). כשהאדם בים מרחוק מן המדינה יראה כל המדינה לפניו כקערה ומן קצפי המים נקפאו עם חקקי המים ונשתלגו ברפש וטיט (רזיאל המלאך, ענין רוח ובוהו). — ואמר המשורר: נראה עלי פניו בעת הורק בו משפת בקבוק כמו קצף (רמב"ע, תרשיש ב, 36). שרתי מושל שיאו עד רום וכקצף על מים נדמה (שם ח, 73). וים מתרוצץ וקדים יפצץ ארזים ויפץ רוח קצפיו (ר"י הלוי, יעץ ומקים, שעה"ש 97). רכי הנוצה אפרוחים חן למו, בדוד המרתח איך חיים נטבלו, סער גלי קצף רגע כסמו, וערמים לא יחיו פתאם הועלו (אד"ם הכהן, החמלה). נשכח מלב כל רעי נפשנו, מלב אחינו טפנו נשינו, וכהתם קצף על מים נתמה (יל"ג, בית מועד לכל חי, שירי יל"ג א, 30). —  ואמר המליץ: גם מעוז חיי בין שני הקצוות נוסד על אבק פורח, כקצף על מים רצים נמוג וילך והלם (ר"ש פפנהים, ארבע כוסות, כוס התרעלה א)  והנה תנחומותיה נשארו מעל דמיונה כקצף על פני מים (מפו, אהבת ציון טו). האויר יעלה בנפיחות קטנות ומעלה קצף (שוים) על פניהם באיזה תנועה ורעש (יאוועל, למודי הטבע, קלה). — °קצף הים, אבן רכה המוצפת על פני הים השחור ודומה לקצף הנוזל, Meerschaum; écume de mer; meerschaum: ויותר חזק ממנו סרקא קולא סוכר טברזד קצף הים אריסטולוגיאה (קאנון ג ג ב ט). ויבא בתחבשותיהם גפרית וסחיטת קשואי חמור ושורש לוריאולה ועלהו וניטרי ואפר רקליציאה וקצף הים (שם ג יד ד יא). ואם יקרה בהם (בעינים) לובן ידוק חלק מקצף הים ושני חלקים מסוכר ויכחול בו (ר"מ אלדבי, שבילי אמונה ד א, העינים). או עלי זית מבושלים בחומץ וכתושים היטב או אפר קצף הים שנילוש בדבש (שם שם ג, היבלת). קצף הים (מעער שוים) (ר"ש בלוך, שבילי עולם ג, ח.).