1 קשה לעמוד על מקור צורתו ומשמעותו של השרש, ולהכריע אם שרש אחד לפנינו או יותר. כי קָצַע (שממנו אף קָצָה בתו"מ) עקר משמעותו קָלַף, הסיר את הקלפה והעקצים, ומכאן א. קְצִיעָה במשמ' קלפת בֹּשֶׂם, ב. קְצִיעָה, תאנה שהסירו עקציה ופטוטרותיה, ולפי זה  (עי' ב. קְצִיעָה, הערות) יש לבאר אף מִקְצוֹעַ במשמ' עֹקֶץ ויהיו קצע ועקץ שרשים קרובים, וקרוב למשמ' כזו בערב' קצ'ע قضع בחלק מהוראותיו. מצד אחר אפשר הדבר, שגם קטע (עי' שם) הוא קרוב אל קצע ושבא אף קצע כאחת ההרחבות של קצ(ץ) (עי' קָצֶָה, קָצַץ, הערות), אעפ"י שעקר הוראות המלים הקשורות בשרש קצע מתבארות יפה מן המשמ': קלף, הסיר מקצעות ועקצים.