קִצְפִּי
°, ת"ז, — שיש בו קצף במשמ' אבעבועות רותחות ותוססות על פני נוזל, schaumig; écumeux; frothy: ואותות הדם הרקוק מעצם בשר הריאה מחבורה או נגע שיהיה קצפיי ויהיה בהפרקים (קאנון ג י ב ב). הרוקקים דם קצפיי זה יבוא מן הריאה (פרקי אבוקרט ה יג). והר"מ אמר כי הדם הקצפי בא מעצם הריאה (המפרש שם). היציאה הקצפיית, הנה אם בסבת חום חזק וכו' כמו שנמצא מי הים יתילד בו הקצף בהתערב הרוח במים (קבוצי גלינוס, בבחראן). (צאה) סרוחה דשנה וקצפית לבנה ומימית (חרוזי אבן סינא, תרגום שלמה רופא, כ"י ברלין). החלזונים יתילדו בליכלוך הקצפי אשר יתילד בסביב הספינה (רשב"צ דורן, מגן אבות, חלק יעקב ד, סז.).