קְרָאוּת

°, ש"נ, — דרך כת הקְרָאִים והצדוקים1: ובימיו (של שמעון בן שטח) צץ הקראות (רשב"ץ דוראן, מגן אבות א ט). להודיע לו סבת חלוקת בית ישראל לשנים קראים ורבנים וגם לבאר לו יסודי דת הקראות על מה אדניה הטבעו (אפריון עשה לו, הקד', בספר קיזרלינג). ועי' בערך הבא.



1 [עי' בסוף הערך הבא.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים