1, ש"ז, — פגישת מלחמה, Kampf;combat: ופניך הלכים בַּקְּרָב (ש"ב יז יא). חלקו מחמאת פיו וּקְרָב לבו רכו דבריו משמן והמה פתחות (תהל' נה כב). ברוך יי' צורי המלמד ידי לַקְּרָב אצבעותי למלחמה (שם קמד א). — יום קְרָב: ויצא יי' ונלחם בגויים ההם כיום הלחמו ביום קְרָב (זכר' יד ג). בני אפרים נושקי רומי קשת הפכו ביום קְרָב (תהל' עח ט). אשר חשכתי לעת צר ליום קְרָב ומלחמה (איוב לח כג). — כלי קְרָב: טובה חכמה מכלי קְרָב2 (קהל' ט יח). — ואמר בן סירא: אל תשכח חביר בקרב ואל תעזבהו בשללך (ב"ס גני' לז ו). — ובתו"מ:  ד' לשונות נאים שישתמש בהן העולם ואילו הן לעז לזמר רומי לקרב סורסי לאילייא עברי לדיבור (ר' יונתן, ירוש' מגי' א יא); ומעין זה מד"ר אסת' א וישלח ספרים). בשעה שבורח מן הקרב מניחו (את הסנדל) ברגליו ורץ על קוצין ועל הברקנים (ר' יוחנן, שבת נט.). — ובסהמ"א, גם מ"ר קְרָבוֹת3: והמלך אנטיוכוס חתם יומו בקרב ההוא (יוסיפון, נינצבורג, קעג). ובממלכה החמישית אנשים אדמים שופכי דמים וכו' הקרב אמנותם והמלחמה מלאכתם (ראב"ע, חי בן מקיץ, כהנא ב, 52). על כן אל תטרידך מלחמת זולתו (זולת היצר) ממלחמתו וקרב בלתי קרבו (ר"י א"ת, חו"ה, יחוד המעשה ה). והבעירו בקרבים להבים והקירו מסלעי הצלעות דמעות והעירו עם הלבבות קרבות (ר"י חריזי, תחכ' ב, 29). והרעים שמי החרבות על אדמת הקרבות בגשמי נדבות מדמי הלבבות (שם ז, 82). ובקרב קרב המדע זרועותיהם נטויות, ויד עוזם תקופות והויות (שם יו, 161). אני לא אבא בקרב אשר המנצח בו מנוצח (ר"י זבארה, שעשעועים ז, דודזון, 66). — ואמר המשורר: ולו הובא במלחמת כמו ים ממלא משפתו אל שפתו ואין תוכה לבד מגן מאדם ואש פלד קרב וברק חניתו (ר"ש הנגיד, הנרפא הזמן, ברודי, 56). ונופש לנפש מבינים וקרב כסילים כמו אש קרב ואנחות (רמב"ע, תנו ציץ, תרשיש, הקד', 3). דבריו יום קרב הבין חייליו ורעיוניו כמו שרי אלפים (שם א, 5). קרב לו יערכו נגדו כסילים אזי החריד המונם בטלאים (שם שם, 12). וימרוק את חנית ישע בקרב קרב צריו וירק את סגורו (שם שם, 20). יום יערוך לו קרב עם צריו לבבו לו צבאו שם שם, 24. פני עניו ויום ערך קרב מצחו כחוזק צר (שם שם). ילאו חלוצי הקרב לעשות מה יעשו המה בלהטיהם (שם ב, 29). בכוס שהם יצק יין כעין הדם אשר בסף, אשר יחזיק לבב חלש ויבא בקרב עם סף (שם שם, 34). יהיו שלחים לך חרוזיהם ביום תערוך קרב (שם י, 90). המוניהם בצור לשון ירדף ויניס יום קרב הבין צבאות (הוא, אמת על הזמן, ברודי, יב). ובקרב מליצים ללחם חלוצים להפיל נפילים ולחלש רפאים (הוא, לאנשי לבבות, שם, טז). קשה לב יום קרב שכל ורבו אמריו עד לבב אריה מדיבים (הוא, השמש בגביעים, שם, ל). אגיד לכל גבר קרב בתחלה בשני מלכים נלחמו יחד וכו' (ראב"ע, אשיר בקולי, כהנא א, 152). ובקרב שיר שבחיו שם שלחיו להלחם ושיחיו הם רמחיו (ר"י חריזי, תחכ' ג, 43). זממי ישאגו בקרב תעודות ויקדח צור לשוני אש פלדות (שם יו, 163). אשירה לא גבורות ימינו ועזוז זרועהו לא תקף קרבותיו והמון פרש ורכב (שלום הכהן, ניר דוד, מפתח שפתי, עמ'4).