ב. קַרְדֹּם
*, קרדום, ש"ז, מ"ר קרדומים, גרדומים, שארית מדבר שנקטם ממנו קצהו: מצות אזוב שלשה קלחים ובהן שלשה גבעולין ושיריו שנים וקרדומיו1 כל שהוא (פרה יא ט).
1 [כך היתה הנוסחה לפני הר"ש, הכותב: וקרדומיו, כמו גרדומיו דאם נשתייר כל שהוא מן הגבעול כשר וכו'. ולפנינו: וגרדומיו.]