*, קל לא נמצא.

— פִע', *קֵרֵד, — קֵרֵד את הבהמה, קרצף אותה בכלי מגרד בעל שנים דקות ומגרדות1, striegeln, abkratzen; êtriller, décrotter; to curry, scrape off: ומקרדין את הבהמה ביום טוב וכו' ר' יהודה אומר אין מקרדין את הבהמה ביום טוב מפני שעושה חבורה אבל מקרצפין, וחכמים אומרים אין מקרדין אף לא מקרצפין (ביצה ב ח; (עדי' ג יב). — וכלים: שולי כלי עץ כלי עצם וכלי זכוכית אין מקדשין בהם, קרדן ושפן ועשאן כלים מקדשין בהן (תוספת' פרה ה ח). — ובסהמ"א: הסוס הזה אתה ממתגו והוא בולם, מכשכשו והוא בולם, מקרדו והוא בולם (ילק"ש דבר' תתקלח). מזקפתא, פי' שמקרדין את הבהמה וזוקפין את שערה (ערוך ערך חזרא). ועי' קִרְטֵס.