קְרוֹנִי

°, ש"ז, — עגלון, נהג הקרון: כתב אבי העזרה שאירע במגנצא שיהודי הלך משם בעגלה ויהי בהיותם בדרך ויקם עליו הקרוני ויהרגהו (מרדכי מו"ק תתצט). ובבקר שלח לה בעלה קרון אחד להחזירה אליו והלכה וחזרה עם הקרוני (שו"ת הרא"ש לב ה). מעשה היה במגנצ"א ביהודי אחד ששכר קרון לישב עד ווירמש"א עם חבילתו ויהי בדרך במלון ויפגע בו הקרוני וימיתהו וישליכהו בנהר רינוס, ביום השלישי נודע לבנו וכו' והלך אצל שרי העיר וקבל על הקרוני וישלחו לכפר לתופסו ויברח וימלט וכו' וגם תפשו את גיסו של קרוני וכו' (אור זרוע להרי"צ מוינה, אבלות, פז.).

חיפוש במילון: