ש"ז, — שה"פ מן א. קָרַץ, פעֻלת הקורץ עין: בשיח נבון ותרוץ שנית בקרני פרו ישיח, סמך וכפר על כל קרוץ וכל חטאת וכל שיח (רסע"ג, באדני יצדקו, עבודת יוה"כ, קבץ מע"י גאו' ב, 15). וכשתשב לאכול בשלחן אחד עם הבעל הבית ואשתו אל תשאל דבר ברמיזות כי אם בפירוש שקרוץ עינים יתן עצבת לבעלה שיחשוד שהרמיזה היה לדבר אחר (ר' אליהו הכהן, שבט מוסר טז). ויתרון ענף השני מן הראשון כיתרון לשון איש המדבר על רמזי וקרוצי האלם (כליל החשבון א, י.)