* 1, ש"נ, — כמו קְרוּם: בכל שוחטין אפילו בצור אפילו בזכוכית אפילו בקרומית של קנה (תוספת' חול' א ה). חמשה דברים נאמרו בקרומית2 של קנה, אין שוחטין בה ואין מלין בה וכו' (בבלי שם טז:). רחל אחת היתה בשכונתנו שנקדר קנה שלה ועשה לה קרומית3 של קנה וחיתה (ר' יוסי בן נהוראי, חול' נז:). — ומ"ר: זרק כוורת לר"ה וכו' אפילו אינה רחבה ו' פטור, מ"ט אי אפשר לקרומיות של קנה שלא יעלו למעלה מעשרה (רבא, שבת ח.). לא כדורו של שמד שהיו נותנים כדוריות של אש תחת בית שיחיהם וקרומיות של קנה תחת צפרניהם (פסיק' ר"כ, ויהי בשלח, בובר, פז.). — וקרומיות של מחצלת: קרומיות של מחצלת מותר לטלטלם בשבת (שמואל, שבת קכה.). — ובסהמ"א: וקרומית שלו (של הסימוניא) משוכה היא ואינה נפגמת כשאר קנים לפיכך השוחט בו שחיטתו כשרה (תשו' הגאו', גנזי ירושלם, ורטהימר א ז). פירש גאון סימוניא דאגמ' קניא, שככה שמו ומהלך במים על הארץ וקרומיתו משוכה4 וחדה (ערוך ערך סמניא). אשר יסמך איש על הקנה הרצוץ הנשבר והקרומיות באים בכפו ונוקבין אותה (רש"י, ישע' לו ו). ובכל מלין ואפי' בצור ובזכוכית ובכל דבר שכורת, ולא ימול בקרומית של קנה מפני הסכנה (רמב"ם, מילה ב א). וכשיציע (החלק העליון של הגידים) לגלגולת יחלק חלוק נאה והוא הקרומית שתחת המוח הנקרא שבכה (ר"מ אלדבי, שבילי אמונה ד, נד:).