קָרִיר

° 1, ת"ז, — קר מקצת, kühl; frais, un peu froid; cool: בד' שעות טולא קריר ושמשא שריב, פי' מקום שיש בו (שמש) חם ומקום שיש בו צל קריר (ערוך ערך שרב). — ואמר המשורר: ולחה השלישית היא כמו ריר, והיא טבעה כמים לח וקריר (ר"י זבארה, בתי הנפש, בס' שעשועים, דודזון, 162).



1 [ע"פ הארמ' שבתו"מ, כגון חמרא אפילו בתקופת תמוז קרירא ליה (שבת נג.). ובמד"ר בראש' מז כתוב בגרסת הספרים: אמר ליה לא תמלא רוחי קריר, אך בכ"י: קדור, ועי' בהערת תיאודור למקום.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים