קְרַק

° 1, — קול קריאת העורב: כיון שהגיע (האר"י) אצל אילוני זית ותאינים העומדים לשם סמוך לקברו (של ר' יהודה בר אילעי) ראה על אחד מהאילנות עורב אחד עומד וקורא קרק קרק הרבה פעמים (נפתלי ב"ר יעקב אלחנן, עמק המלך, שער תיקוני התשובה ד, הקד', יא.;שם שער רישא דזעיר אנפין כט, קלח:; וכעין זהכתב שבח האר"י משנת שסג בספר תעלומות חכמה של יש"ר מקנדיא).



1 [עי' קָרְקוֹר, קִרְקוּר, קִרְקֵר, והשוה גם את שם העורב χóραξ ביונ', corvus ברומ'.]

חיפוש במילון: