* 1, קורקבן, ש"ז, — קבת העוף עבת הבשר, Vogelmagen; estomac, d'oiseau; bird´s stomach: ואלו טריפות בעוף וכו' ניקב הקורקבן, ניקבו הדקין וכו' (חול' ג ג). כל עוף הדורס טמא, כל שיש לו אצבע יתירה וזפק וקורקבן נקלף טהור (שם שם ו). קרקבנין היה (הכהן) זורקן על גבי הדשן (אבא יוסי בן דוסאי, תוספת' זבח' ז י). נפל לאור ונחמרו בני מיעיה פסולה, באילו בני מיעים אמרו, בקרקבנין, בכבד ובלב (שם חול' ג טז). אנשי שוק העליון שבירושלים היו אוכלין את סנונית לבנה מפני שקרקבנה נקלף (שם שם כג). אין שליה פחותה מטפח, רבן שמעון בן גמליאל אמר דומה לקרקבן של תרנגול (שם נדה ד ט). האוכל מנבלת עוף טהור וכו' מן האשכול של ביצים ומן הקורקבנין ובני המעים וכו' טמא (שם זבים ה ט). איזו היא שיליה וכו' כל שהוא דומה לדקין של תרנגולין וראשה תפוח כקרקבן2 וחללה כחצוצרת (רשב"ג, ירוש' נדה ג ד). ניקב הקורקבן וכיס שלו קיים כשר (רבי יוחנן, חול' מג.). שליה דומה לקורקבן של תרנגולין שהדקין יוצאין ממנה (רשב"ג, נדה כו.). — ובמשמ' מעי האדם: טחול שוחק קרקבן טוחן3, קיבה ישנה, אף נעור וכו' (ת"ר, ברכ' ס א:). וסגרו דלתים בשוק וגו' אלו נקביו של אדם, בשפל קול הטחנה, בשביל קורקבן שאינו טוחן (שבת קנב.). ריחים בעולם ריחים באדם זה קרקבנו של אדם (אדר"נ לא). — ובסהמ"א: שנים עשר דברים יש בו באדם במקור נדפס 'בהדם'. ואלו הן לב מבין דעת ותבונה, כליות יועצות וכו' טחול שוחק כל מיני אכילות, קורקבן שוחק כל מיני אכילות, קבה ישנה שנה מתוקה וכו' (א"ב דר"ע ל, ביהמ"ד ילינק ג, 35). משקה בית מטבחיא, המים שמדיחין בהן הקרקבנים בבית המטבחיים (ר"ח, פסח' יז.). קרקבן של עוף יש לו שני עורות, החצון אדום והפנימי לבן, אם נתחלפו ונעשה הפנימי אדום והחצון לבן טרפה (והזהיר ויקר', לט). ואלו הי"ב מנהיגי הנפש ב' ידים ב' רגלים ב' כליות וכו' וקיבה וקורקבן (ספר יצירה ה, לונדון, יד.). וכנגד הכרס והמסס ובית הכוסות (שברא הקב"ה בבהמה) ברא לו לעוף גגו של זפק וזפק וקורקבן (הקנה, סוד טריפות, קיח:). וקרקבן נקלף והוא המקום שטוחן בו העוף המאכל הנקרא בלעז אנטרי (ס' חינוך, שמיני, מצוה קנז).