1, מ"ז, סמי' קְשֵׁה, נק' קָשָׁה, קְשַׁת מ"ר קָשִׁים, סמי' קְשֵׁי, נק' קָשׁוֹת, — חזק ומוצק, לא רך, hart; dur; hard, ובהשאלה, יד קָשָׁה, חרב קשה: ותלך יד בני ישראל הלוך וְקָשָׁה על יבין מלך כנען (שפט' ד כד). ביום הוא יפקד יי' חרבו הַקָּשָׁה והגדולה והחזקה על לויתן נחש ברח וכו' (ישע' כז א). —  ובהשאלה, עֹרֶף קָשֶׁה, קשי לב: כי אנכי ידעתי את מריך ואת ערפך הַקָּשֶׁה (דבר' לא כז). — קְשֵׁה ערף, מי שאינו שומע בקול זולתו ואינו מקבל מרותו ואינו שומע בעצתו, ועומד על דעתו,hartnäckig; rétif; stiffnecked: ראיתי את העם הזה והנה עם קְשֵׁה ערף הוא (שמות לב ט). כי לא אעלה בקרבך כי עם קְשֵׁה ערף אתה (שם לג ג). אתם עם קְשֵׁה ערף רגע אחד אעלה בקרבך וכליתיך (שם שם ה). ילך נא אדני בקרבנו כי עם קְשֵׁה ערף הוא וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו (שם לד ט). לא בצדקתך יי' אלהיך נתן לך את הארץ הטובה הזאת לרשתה כי עם קְשֵׁה ערף אתה (דבר' ט ו). — וקְשֵׁה פנים, קְשֵׁה לב, במשמ' זו: והבנים קְשֵׁי פנים וחזקי לב (יחזק' ב ד). כי כל בית ישראל חזקי מצח וּקְשֵׁי לב המה (שם ג ז). — ובקצור קָשֶׁה, באותה משמ': מדעתי כי קָשֶׁה אתה וגיד ברזל ערפך ומצחך נחושה (ישע' מח ד). — ובמשמ' אכזרי ורע: והאיש קָשֶׁה ורע מעללים (ש"א כה ג). ואנכי היום רך ומשוח מלך ובני צרויה קָשִׁים ממני (ש"ב ג לט). וסכרתי את מצרים ביד אדנים קָשֶׁה ומלך עז ימשל בם (ישע' יט ד). — ודרך קָשָׁה של אדם, דרך מרי ופשע: והיה במות השופט ישבו והשחיתו ןכו' לא הפילו ממעלליהם ומדרכם הַקָּשָׁה (שפט' ב יט). —  וקִנְאָה קשה: כי עזה כמות אהבה קָשָׁה כשאול קנאה (שה"ש ח ו). —  ובמשמ' שקשה לעשותו, לסבלו2 schwer, schwierig; difficil; difficult  עבודה קשה: וימררו את חייהם בעבדה קָשָׁה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה (שמות א יד).  ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבדה קָשָׁה (שם ו ט). וירעו אותנו המצרים ויענונו ויתנו עלינו עבדה קָשָׁה (דבר' כו ו ). הקל מעבדת אביך הַקָּשָׁה ומעלו הכבד אשר נתן עלינו (מ"א יב ד). והיה ביום הניח יי' לך מעצבך ומרגזך ומן העבדה הַקָּשָׁה אשר עבד בך (ישע' יד ג). —  ורוח קָשָׁה, שלא קל לסבול אותה: בסאסאה בשלחה תריבנה הגה ברוחו הַקָּשָׁה ביום קדים (שם כז ח). —  ומלחמה קשה, שלא קל לשאתה, מלחמה המפילה חללים רבים: ותהי המלחמה קָשָׁה עד מאד ביום ההוא וינגף אבנר ואנשי ישראל לפני עבדי דוד (ש"ב ב יז). —  חזות קָשָׁה, נבואה של פרענות וצרה: חזות קָשָׁה הגד לי הבוגד בוגד והשודד שודד (ישע' כא ב). —  קְשֵׁה יום, מי שיומו קשה עליו3, אמלל: אם לא בכיתי לִקְשֵׁה יום עגמה נפשי לאביון (איו' ל כה). — וקְשֵׁה רוח, באותה משמ': אשה קְשַׁת רוח אנכי, וכו' ואשפך את נפשי לפני יי' (ש"א יה). —  ודבר קָשֶׁה, לא פשוט, שלא יבינהו וידעהו אדם בנקל: את הדבר הַקָּשֶׁה4 יביאון אל משה וכל הדבר הקטן ישפוטו הם (שמות יח כו). —  וכש"נ קָשָׁה, במשמ' דבר קשה, אכזרי, עז: הראית עמך קָשָׁה השקיתנו יין תרעלה (תהל' ס ה). —  וענה את פלוני קָשָׁה, דבר אליו באכזריות: מה יענך אביך קָשָׁה (ש"א כ י). ויען המלך את העם קָשָׁה (מ"א יב יג). —  ומ"ר קָשׁוֹת באותה משמ': ויתנכר אליהם וידבר אתם קָשׁוֹת (בראש' מב ז). דבר האיש אדני הארץ אתנו קָשׁוֹת ויתן אתנו כמרגלים את הארץ (שם שם ל). — ושָלוּחַ קָשָׁה, ששלחוהו לדַבֵּר קָשׁוֹת: ואנכי שלוח אליך קָשָׁה וכו' לכן הנני מביא רעה וכו' (מ"א יד ו וכו'). —  ובתו"מ: ומורידין אותה (את העגלה) לנחל איתן, ואיתן כמשמעו קשה (סוט' ט ה). ביין התירו לערב קשה ברך מפני שהוא משביחו (ב"מ ד יא). היו משקעין אותו בזבל עד ארכובותיו ונותנים סודר קשה לתןך הרכה וכורך על צוארו (סנה' ז ב).  המוציא שני זייפין מן הקשה5 שבחזיר הרי חייב (תוספת' שבת ט ב). כאן בקשין כאן ברכין, כאן באוכל כאן במשקה (ר' מנא, ירוש' תרומ' י ח). שכשם שהאבן קשה מן הלבינה כך שיעבודה של בבל קשה משעבודה של מצרים (ר' מיישא, שם סוכ' ד ג).  המוציא שני נימין מזנב הסוס ומזנב הפרה חייב שמצניעין אותן לנישבין, מקשה5 של חזיר אחת, צורי דקל שתין וכו' (ת"ר, שבת צ:). לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז (ר' אלעזר בר' שמעון, תענ' כ:). מימי המבול קשים כשכבת זרע (סנה' קח:). ומה רך (מים) פסל את הקשה (אבן), דברי תורה שקשה כברזל  על אחת כמה וכמה שיחקקו את לבי שהוא בשר ודם (ר' עקיבא, אדר"נ ו). שהסנה הזה קשה מכל האילנות (ר' אליעזר, מד"ר שמןת ב). והנה עם קשה ערף הוא, אין אדם אומר פלוני קשה6 אלא במקור נדפס 'אלה'  שהוא צריך מרדות (ר"מ, שם שם מב). — *ומלאך קָשֶׁה, אכזרי: שמעו חמשה מלאכי חבלה וביקשו להזיקו (את משה), ואלו הן אף וחימה קצף משחית ומכלה, וכיון שהזכיר משה זכותן של שלשה אבות ברחו קצף משחית ומכלה, ונשתיירו שנים הקשים אף וחימה (ר' חייא בר אבא מד"ר דבר' ג). זקן בחור ובתולה וטף ונשים תהרגו למשחית, אמר ר' יוחנן, למלאך קשה שביניהם אמר, זה גבריאל (שם, איכ' ב, ולא זכר). — *ולשון קשה ודברים קשים, עזים, אכזרים: אין דבר בכל מקום אלא לשון קשה, ואין אמירה בכל מקום אלא תחנונים (ספרי במד' צט). מפני מה נאמרה פרשת רוצחים בלשון עזה דכתיב דבר וכו' דכל דיבור לשון קשה כדכתיב דבר האיש אדוני הארץ אתנו קשות (מכות י:-יא). אותה שעה דבר הקב"ה כנגדו דברים קשים (מד"ר שמות מב). *ונבואה קָשה, כמו חזות קשה: כל הנבואות קשות שנתנבא עליהם ירמיה לא באו עליהם אלא לאחר חרבן הבית (שם קהל', וישב העפר).  —  *ובמשמ' לא נוח, לא נעים, שלא קל לסבלו, חריף, חָמוּר: העורר על השדה והוא חתום עליה בעד, אדמון אומר, יכול הוא שיאמר, השני נוח לי והראשון קשה הימנו (כתוב' יג ו). טען והזיע והיה ריחו קשה, אמר קונם צמר ופשתים עולים עלי (נדר' ז ג). השוכר את החמור להביא עליה חיטים והביא עליה שעורים חייב וכו' מפני שהנפח קשה למשאוי (ב"מ ו ה). אלו לא היה סיחון קשה ושרוי בחשבון קשה שהרי המדינה קשה, ואלו לא היתה המדינה קשה וסיחון שרוי בתוכה קשה היה שהמלך קשה, אעכו"כ שהמלך קשה והמדינה קשה (ספרי דבר' ג). והרי יריחו היתה בכלל ולמה יצתה, שהיתה קשה כנגד כולם (שם שם נב). אותו היום היה קשה לישר' כיום שנעשה בו העגל (ירוש' שבת א). קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם יותר ממלחמת גוג ומגוג (ר' שמעון בן יוסי, ברכ' ז:). הרגיל בעדשים וכו' אבל כל יומא לא, מ"ט משום דקשה לריח הפה (ר' יוחנן, שם מ.). ויגד משה, דברים שקשין לאדם כגידין (שבת פז. ). עשרה דברים קשים7 נבראו בעולם, הר קשה ברזל מחתכו, ברזל קשה אור מפעפעו, אור קשה מים מכבין אותו, מים קשים8 עבים סובלים אותם, עבים קשים רוח מפזרתן, רוח קשה גוף סובלו, גוף קשה פחד שוברו, פחד קשה יין מפיגו, יין קשה שינה מפכחתו, ומיתה קשה מכולם (ר' יהודה, ב"ב י.). קשה רימה למת כמחט בבשר החי (רב יציק, שם טז.). קשה עונשן של מדות יותר מענשן של עריות (ר' לוי, שם פח:). קשה  גזל הדיוט מגזל גבוה (הוא, שם שם). בוא וראה כמה קשין גירושין, שהרי דוד המלך התירו לו לייחד ולא התירו לו לגרש (ר' שמן בר אבא, סנה' כב.). קשה היא המחלוקת כדור המבול (ר' אחא בשם ריב"ל, מד"ר בראש' כו). כשם שהסנה קשה מכל האילנות וכו' כך הי' שעבוד מצרים קשה לפני המקום (ר' אליעזר, שם שמות ב ). לא הוציאו וכו' אלא בניסן שהוא כשר לצאת בו לדרך, לא חמה קשה ולא צנה קשה (ר' עקיבא, שם במד' ג). מלמד שהיה ריחו של אותו הדם קשה (שה"ש, עד שהמלך). בוא וראה כמה קשה השחד שמעור את העינים (ר' ישמעאל בר' יוסי, תנחו' שופט' ח). שקשה הבן הרע לאביו (מד"ר תהל' ג). מוליך ומביא (את העֹמר) כדי לבטל רוחות קשות, מעלה ומוריד כדי לבטל טללים קשים (בשם ר' יוסי בר חנינא, פסיק', רבי, העומר, צב.). — *וקשה לדבר פלוני, לגוף וכדו' בנגוד אל יָפֶה, עלול להזיקו: כרישין קשין לשינים ויפין לבני מעים (ברכ' מד:). שהיין קשה לבני מעיים (שם נא.). חמין רובן קשה לגוף ומיעוטן יפה (דא"ר ז). — * ובמשמ' חזק בכחו ובהשפעתו, בעל כח התנגדות: קשה היא התפילה שביטלה את הגזירה (ר' הונא, מד"ר בראש' עא). קשה כחן של צדיקים שיכולין לשמוע את קולו (של הקב"ה) (תנחו' ויקרא א). קשה יראתנו שעמדה על עצמה, קשה יראתנו שלא שלטה הפרענות בה (פסיק' ר"כ, ויהי בחצי הלילה, בובר, סה:). — *וקָשֶׁה דבר פלוני לעשות בו כך או כך, לקנותו וכדו', וקשה הוא האדם לעשות כך או כך: ארבע מדות בתלמידים, מהר לשמוע ומהר לאבד יצא שכרו בהפסדו, קשה לשמוע וקשה לאבד יצא הפסדו בשכרו, מהר לשמוע וקשה לאבד חכם, קשה לשמוע ומהר לאבד זה חלק רע (אבו' ה יב). דברי תורה קשין לקנות ככלי זהב ונוחין לאבד ככלי זכוכית (אלישע בן אבויה, ירוש' חגי' ב א). שהלבנים קשים לכבס יותר מן הצבועין (ר' צדוק, שבת יט.). וקשין (איש ואשה) לזווגן כקריעת ים סוף (ר' יוחנן, סוט' ב.). — *וקָשֶׁה האדם לכעֹס או לרצות, שלא בקלות יכעס או יתרצה: ד' מדות בדעות, נוח לכעוס ונוח לרצות יצא הפסדו בשכרו, קשה לכעוס וקשה לרצות יצא שכרו בהפסדו, קשה לכעוס ונוח לרצות חסיד, נוח לכעוס וקשה לרצות רשע (אבו' ה יא). — *וקשה בעיניו שיעשה כך וכך: מכל צבאי צבאות שבראת בעולמך קשה בעינך שתתן לי בן אחד (ר' אלעזר ברכ' לא:). — ובלא פֹעל: בא וראה כמה קשים מזונותיו9 של אדם שנשתנו עליו סדרי בראשית (רב יהודה, שבת נג:). קשין נקביו של אדם כיום המיתה וכקריעת ים סוף (ר' אלעזר בן עזריה, פסח' קיח.). קשה גליפת שפתים שהוא שקול כנגד ברייתו של עולם (ר' חמא בר חנינא, פסיק' רב', אנכי אנכי, קנג.). —  וקשה עליו הדבר: אם ראית תלמיד שלמודו קשה10 עליו כברזל  בשביל משנתו שאינה סדורה עליו שנאמר והוא לא פנים קלקל וכו' (ריש לקיש, תענ' ח.). — וכתה"פ, בְּקָשֶׁה, לא בנקל, לא בנחת: שלזה תשמישו בנחת ולזה תשמישו בקשה (שמואל, עירוב' פג:). — *וקשה לפלוני, קָשָׁה בעיניו, יש לו קֻשיה ותמיהה: מעשה באשה אחת וכו' וטהרה ר' עקיבא, ראה תלמידיו מסתכלין זה בזה, אמר להם מה הדבר קשה בעיניכם, שלא אמרו חכמים הדבר להחמיר אלא להקל (נדה ח ג). מעשה בכהן גדול שהאריך בתפלתו ונמנו אחיו הכהנים ליכנס אחריו וכו' אמרו לו מפני מה הארכת בתפלתך, אמר להם, קשה בעיניכם שהתפללתי עליכם ועל בית המקדש שלא יחרב (יומ' נג :). בימי ר' דוסא בן הרכינס התירו צרת הבת לאחין והיה הדבר קשה לחכמים, מפני שחכם גדול היה וכו' (יבמ' טז.). וזו היא שקשה בדיני ממונות (ב"ב קנח:). קשה בעיניכם שדחיתי את אויבי בקש (חול' כז:). — ובסהמ"א: שאין דבר קשה מעין רעה (קטעי מדרש והגדה, גנזי כטר א, 149). קשה היא הליצנות שתחילתה יסורין וסופה כלייה (שם שם, 176). מה לאותו האיש לעשות עבודה קשה הזאת (שם שם 238). למלך שהיו לו שני לגיונות קשין, אמר המלך אם דרים הם במדינה עמי עכשיו בני המדינה מכעיסין אותי והן עומדין עליהן ומכלין אותן (קצור הגדות ירושלמי, שם שם, 413). כל שקשה נוצח11 (הלכ' פסוק' לתלמידי רב יהודאי גאון, 69). נוח לקנות שונא וקשה לקנות אוהב, נוח לעלות לבימה וקשה לירד (ילק' שמע', דבר,תתמה).  הם ענו לו א' קשה וא' רכה כדי שלא יבינו בדבר (בראשית רבתי, אלבק, 152). יום פלוני יפה להתחיל מלאכה, שעה פלונית קשה לצאת וכו' (רש"י, ויקר' יט כו). בבקשה מכם עכבו עמי עוד יום אחד, קשה עלי פרידתכם (הוא, שם כג לו).  אע"פ שהיה רואה שלפני הקב"ה קשה לא נמנע מלהלום כל פתחיה וכל שעריה יחד (הוא, תהל' עד ו). שהיה בית המקדש מתרוקן מאד וגנאי הדבר וקשה בעיניו (רש"י, ביצ' טו:, ד"ה הללו בעלי מארה). קשה לר"ת מה מועלת תפלה לר"מ ור' יהודה דקאמר בפ"ק דר"ה הכל נידונים בר"ה וגזר דין שלהם נחתם בי"ה וכו' (תוס' שבת יב., ד"ה רבי יהודה). קשה לר"י מנ"ל לר"ל דרבנן דרשי הכי (שם סט., ד"ה אמר קרא). ולא יכאיב גופם בעבודה ולבם בדברים קשים (רמב"ם, דעות ו י). קשה לי בזה אם הכל טמא וכו' מה צורך לומר וכו' (ראב"ד על הרמב"ם, כלים טו ה). כי למצליחים יבא על הרוב להם בגורל היותר טוב וההפך לאנשים הקשי יום (רלב"ג, משלי יו). כי כל הראיות שמביא התלמוד סייעתא ללשון זה הם קשות ללשון ראשון, ועל תירוצים דחוקים אין לסמוך (סמ"ג, מ"ע פב). הלוך בשליחותי כדי שידעו הכל שקשה הוא מי שנמנעה ממנו התשובה (מדה"ג שמות ד כא, הופמן, 40). מכאן שהדבור קשה (שם שם). ויצעק אל ה', מיכאן אתה למד שאין הצדיקים קשים לקבל (שם שם יה כה, 169). לומר לך שהיו (סיחון ועוג) קשים ולא סייעו זה את זה במלחמה (שם דבר' א ד, הסגלה, ד). — ואמר הפיטן: באה (המנורה) מקשה, בידו נתעקשה ובה ניתקשה (ינאי, אור מראה, קרוב' במד', זולאי, קפח). — ואמר המשורר: קשות במצפנם ופימו יענה רכות (רמב"ע, על אף משנאינו, ברודי, כ). — °ובקצור קָשֶׁה, מ"ר קשים, במשמ' מטבע קשה12, מטבע של מתכת, בנגוד אל שטרות כסף של ניר: וקנס חמשה קשים באם לא ישלם ר"י בכל שבוע ושבוע שנים וארבעה גדולים טפלים עד תשלום סך שבעים זה' כנ"ל, וכמו כן בקנס חמשה קשים על רמ"י אם יעבור (פנקס קראקא תפג, אוצה"ס ד, 629). בקנס שלשת קשים על קופת הקהל ועשרים קשים לקופת הצדקה ושלשים קשים לסקרבל וכו' (שם שם 633).