פ"ע, קָשְׁתָה, קָשָׁתָה, יִקְשֶׁה, יִקֶשׁ, — היה קָשֶׁה, hart sein, werden; étre, devenir dur; to be hard, harden:  ובהשאלה קָשׁוּ הדברים, קָשְׁתָה העֶברה, יד האל, היו חזקים ולא היה קל לסבל אותם:  ארור אפם כי עז ועברתם כי קָשָׁתָה בראש' מט ז.  לא ישב ארון אלהי ישראל עמנו כי קָשְׁתָה ידו עלינו ועל דגון אלהינו ש"א ה ז.  ויען איש ישראל את איש יהודה ויאמר עשר ידות לי במלך וכו' וַיִּקֶשׁ דבר איש ישראל מדבר איש יהודה ש"ב יט מד. —  וקָשָׁה הדבר, לא היה קל להבינו או לעשותו1, schwer, schweirig sein; étre difficil; to be difficult:  והדבר אשר יִקְשֶׁה מכם תקרבון אלי ושמעתיו דבר' א יז.  לא יִקְשֶׁה בעיניך בשלחך אתו חפשי מעמך שם יה יח. —  ובתו"מ:  קשתה על דעתך2 דאת אמר וכו' ירוש' ברכ' א א. —  ובסהמ"א:  ואל יקשה עליך דבר השמש כי גם הוא נחשב כאנוש ראב"ע, צחות, כד..  ואל יקשה עליך מלתי מקץ שבע שנים וכו' הוא, אגרת השבת, קבוצ' קונטר' א.  אמרה הנפש, זה יקשה עלי להפרד ממנו מפני אורך רגילותי בו, לכן הורני באיזה פנים יקל עלי בחסדך ר"י א"ת, חו"ה, עבודת האלה' ה.  אבל איך, אופן התחבולה למי שקשתה עליו התשובה שם, התשובה י.  ושהמכשול בזה רובו מן הנשים מפני שהם החזיקו במינות קשתה עליהן הטבילה תשו' רמב"ם צז, א"ח פרימן, 93.  וכאשר יתבענה לדבר מצוה תמנענו ויקשה בעיניה על זה עד למאד והוא נתקוטט עמה על זה וכו' שם קעט, 173.  אל תקשה בעיניכם ההתחלות כי גם אני הייתי כמותכם ר"י בן נחמיאש, משלי ד ג. —  °ומקו' קַשׁ במק' קָשֹׁה, ואמר הפיטן:  וקש כי הקשו בני אלישה ותרשיש יצחק, יתנו צדקות, עושה השלום לשבת חנוכה, מחז' איט' א, סט..

—  נִפע', נִקְשָׁה, עי' ערכים נִקְשֶׁה, נֹקְשָׁה, —  °ונִקְשְׁתָה קֻשיה, הקשו אותה, נשאלה:  הרי נתברר כי אם היטלת באמצע סתם גוי אנס הוא נקשו הקושיות אשר הקשית ועוד קושיות אחרות רסע"ג, תשו' הגא' הרכבי, תקל, 262.

—  פִע', תְּקַשׁ, —  קִשְּׁתָה האשה בלדתה, ילדה בקשי ובצער מרֻבה:  ותלד רחל וַתְּקַשׁ בלדתה בראש' לה יו. —  ובתו"מ:  בהמה המקשה לילד והוציא העובר את ידו והחזיר' מותר באכילה חול' ד א.  המבכרת המקשה לילד מחתך אבר אבר ומשליך לכלבים שם שם ב.  האשה שהיא מקשה לילד והוציאוה מבית לבית הראשון טמא בספק והשני בודאי אהל' ז ד.  המקשה נדה, קשתה ג' ימים בתוך אחד עשר יום ושפתה מעת לעת וילדה וכו' נדה ד ד.  המקשה בתוך שמונים של נקבה כל דמים שהיא רואה טהורים שם שם ו.  הרואה דם והמקשה מעת לעת זב' ב ג.  המקשה כמה תשפה ותהא זבה תוספת' נדה ה ז.  אם קשתה י"ז שלשה ראשונים ראויים לזיבה וילדה בזוב, ויש מקשה עשרים וחמשה ואינה זבה בהם ספרא מצורע פרשה ה.  קשתה יום אחד ושפתה שנים וכו' הרי זו יולדת בזוב נדה לו:.  קשתה שלשה ושפתה מזה ומזה או שקשתה שנים ושפתה מעת לעת הרי זו יולדת בזוב שם לז:.  המקשה שלשה ימים ויצא ולד דרך דופן הרי זו יולדת בזוב שם מא.. —  עבר נק' *קִשַּׁת, קישת, כמו קִשְּׁתָה:  קישת שנים ושפת אחד, קישת אחד ושפת שנים, שפת אחד קישת אחד ושפת אחד ילדה בזוב וכו' תוספת' שם ה ח. —  °קִשָּׁה האדם את ערפו, כמו הקשה ערפו:  עוינו פשענו צררנו קשינו ערף אשמנו, ודוי, תפלת יוה"כ. —  ועי' הִפע'. —  °ואת לבו:  אכן קשת לב את וכו' ומה קישיתי רמח"ל, מגדל עוז ג ב.

—  הִפע', הִקְשָׁה, הִקְשִׁיתָ, הִקְשׁוּ, מַקְשֶׁה, הַקְשֹׁתָהּ, אַקְשֶׁה, יֶקֶשׁ, תַּקְשׁוּ, יַקְשׁוּ, א) הִקְשָׁה את לבו, רוחו, עֻלו, עשה שיהיה קשה וכבד, verhärten; endurcir; to harden:  ואני אַקְשֶׁה את לב פרעה1 והרביתי את אתתי ואת מופתי בארץ מצרים שמות ז ג.  ולא אבה סיחן מלך חשבון העבירנו בו כי הִקְשָׁה יי' אלהיך את רוחו ואמץ את לבבו דבר' ב ל.  אביך הִקְשָׁה את עֻלנו ואתה עתה הקל מעבדת אביך הקשה ומעלו הכבד אשר נתן עלינו מ"א יב ד.  אל תַּקְשׁוּ לבבכם כמריבה ביום מסה במדבר תהל' צה ח.  אשרי אדם מפחד תמיד וּמַקְשֶׁה לבו יפול ברעה משלי כח יד. —  ואת ערפו, היה קְשֵׁה עֹרֶף, עקשן וסרבן:  ומלתם את ערלת לבבכם וערפכם לא תַקְשׁוּ עוד דבר' י יו.  ולא שמעו וַיַּקְשׁוּ את ערפם כערף אבותם אשר לא האמינו ביי' אלהיהם מ"ב יז יד.  ולא שמעו אלי ולא הטו את אזנם וַיַּקְשׁוּ את ערפם הרעו מאבותם ירמ' ז כו.  וַיַּקְשׁוּ את ערפם לבלי שומע ולבלתי קחת מוסר שם יז כג.  איש תוכחות מַקְשֶׁה ערף פתע ישבר ואין מרפא משלי כט א.  והם ואבתינו הזידו וַיַּקְשׁוּ את ערפם ולא שמעו אל מצותיך וימאנו לשמע וכו' וַיַּקְשׁוּ את ערפם ויתנו ראש לשוב לעבדתם במרים נחמ' ט יו-יז.  עתה אל תַּקְשׁוּ ערפכם כאבותיכם תנו יד ליי' וכו' דהי"ב ל ח.  וגם במלך נבוכדנאצר מרד וכו' וַיֶּקֶשׁ את ערפו ויאמץ את לבבו משוב אל יי' אלהי ישראל שם לו יג. —  ובקצור הִקְשָׁה, במקום הקשה את ערפו1:  חכם לב ואמיץ כח מי הִקְשָׁה אליו וישלם איו' ט ד. —  והִקְשָׁה לעשות במקו' הקשה ערפו וסרב לעשות:  ויהי כי הִקְשָׁה פרעה2 לשלחנו ויהרג יי' כל בכור וכו' שמות יג יא. —  ואמר בן סירא:  כן שש מאות אלף רגלי הנאספים בזדון לבם ואף כי אחד מקשה ערף תמה זה אם ינקה ב"ס גני' יו יא.  ובמדר':  הרשע הזה הקשה את לבו בג' הראשונות מד"ר שמות יא. —  ובסהמ"א:  ויקריבו מנחה למלך ולא קבלה המלך כי הקשה המלך את רוחו לעשות בהם נקמה יוסיפון, גינצבורג, רפח.  כמו אבן, לפי שהקשו את לבם כאבנים מדה"ג, שמות יה ה, הופמן, 158. —  ואמר הפיטן:  מי יתלה ראש ומי ירים עין מי יקשה מי יעיז מי יזיד ינאי, משמים, זולאי, טז.  וקש כי הקשו בני אלישה ותרשיש וכו' יתנו צדקות עושה שלום לשבת חנכה, מחז' איטל' א סט.. —  *והִקְשָׁה על פלוני, החמיר והכביד עליו:  לרוח היום, רב אמר לרוח מזרחית דנו וכו', זבדי בן לוי אמר לרוח מערבית דנו וכו', על דעתיה דרב הקשה עליו, כל שהיום עולה הוא מרתיח, ועל דעתיה דזבדי ריתה עליו, כל שהיום ששוקע הוא צונין מד"ר בראש' יט. —  °ובמשמ' העקרית, עשה שיהיה הדבר קשה ומוצק:  אף אתה הקשית עליהן מים כאבנים והיו מכין אותן מדה"ג שמות יה ה, הופמן, 158. —  *והקשה את עצמו, כמו הקשה את לבו, את רוחו:  כשהיה יושב ועוסק בתורה היה מעדן עצמו כתולעת ובשעה שהיה יוצא למלחמה היה מקשה עצמו כעץ ר' אבהו, מו"ק טז:. —  ובסהמ"א:  ואם בבואו והחילו ליפרע נטית דברים חלילה יותר יכעוס באומרו שנקשה עצמנו נגדו ומי הקשה אליו וישלם ר"מ אלשיך, איו' ט ג.  —  והִקְשָׁה את עצמו, גרם לעצמו קשוי אבר הזכרות:  המקשה עצמו לדעת יהא בנדוי נדה יג:.  —  °והקשה אבר:  ופלוני קשרוהו לבל יוכל להקשות אבר המשגל יצחק פולקר, עזר הדת, REJ Jan. 1889, עמ' 68. —  ב) הִקְשְׁתָה האשה ללדת כמו קִשְּׁתָה ללדת, עי'  פִע': ויהי בְּהַקְשֹׁתָהּ בלדתה ותאמר לה המילדת אל תראי כי גם זה לך בן בראש' לה יז. —  הִקְשָׁה לשאל, שאל, בקש דבר קשה וגדול:  ויאמר אלישע ויהי נא פי שנים ברוחך אלי ויאמר (אליהו) הִקְשִׁיתָ לשאול מ"ב ב י-יא. —  ובתו"מ במשמ' היה לו הדבר קשה:  אילו הן סימניה (של אילונית) כל שאין לה דדין ושערה לקוי ומקשה1 בשעת בעילה תוספת' יבמ' י ז. —  *ובמשמ' היה לו קשה להבין2:  זה אחד מג' דברים שהקשה3 בהם משה והראה לו הקב"ה באצבע ר' עקיבא, ספרי במד' סא. —  ובסהמ"א:  פלאות התמהת והקשית לשאול, למה לא יחיה האדם לעד ולא ירד לשאול רסע"ג, השג' על חוי הבלכי, דודזון 44. —  ואמר המשורר:  ואם אשאל לראות מתי קץ הפלאות, יענו נבואות הקשית לשאול ר"י הלוי, יונה נשאתה, זול' שבת לפני שבועות. —  °והִקְשָׁה טענה, טען טענה קשה, ואמר המשורר:  ולא תתרע בעם הארץ ולא בור, ולא מורה לאיש טענה להקשות במושבך ולא לוחש לחישות רב האי גאון, שערי דיני ממונות, קבוצ' קונטר', כ:. —  והקשה במשמ' שאל שאלה על דבר שנראה לו כקשה1:  והקשו על זה ורשות בבל בארץ יש' אינה מועילה קטע מכתב אביתר הכהן, מזמן הגאונים, סעדיאנה שכטר, 92.  והקשה עליו חבירו א"כ כששחט בסכין של היתר בולע מן איסור אבר מן החי וצריך הדחה בחמין והזהיר, ויקרא, י:.  ושוב הקשינו עליו אע"פ שהקונה אינו שם יכול היה המקנה לזכות לו את הדמים ע"י אחר תשו' הגאו' הרכבי ר, 91.  מקשה רב כהן, שמא ראשונים אגודי אגיד ליה וכו' הלכ' פסוק' לתלמידי רב יהודאי גאון, 66.  והקשינו על הפירוש הזה ואמרנו האיך נאמר שר' יהוד' סובר לגזור וכו' והלא ר' יהודה וכו' קטע תשו' גאו' מן הגני', גינצבורג, JQR XVI, עמ' 658.  וחזר אביי והקשה לו וכו' ושאל למה הקשיתם דברי ר' יהודה בחדש שאין חושש לו וכו' ולא הקשיתם דברי חכמ' בחדש שחששו לו וכו' שם שם, 659; גאוניקה ב, 10. אתה יודע דרכי להקשות להעמיד שמועות ישרות ס' הישר לר"ת, חלק שו"ת נו א.  ואני מעיר עוד בספרי זה על מה ששגה בו ר' יהודה והקשתיו עליו בהשגה ומבאר עוד מה ששכחתי להקשותו עליו שמה ר"י א"ת, הרקמה לריב"ג, הקד', XIV.  וכל אשר שאלת יפה שאלת וכל אשר הקשית יפה הקשית רמב"ם, אגרת אל ר' יהונתן הכהן מלוניל, תשו' רמב"ם, א"ח פרימן LX.  הקשה לי חכם זה לו שנים קושיא גדולה ר"ש א"ת, מו"נ א ב.  ואם תקשה ותאמר הלא שהדרכים האילו הם דרכי היושר וכו' מפני מה מצינו מהחסידים הראשונים אנשים היו צמים כל ימותיהם ר"י עקנין, ס' מוסר ב ה.  וחזרנו לקושייות שהקשינו קודם לכן מבטול המחשבות וההכנות שם שם טז.  למוד תשובות לפרק בם הקושיות שמקשין המינין שם שם יח.  ולפי שחכמי העיון חולקים על זה ומקשים מדרך השינוי והרבוי וכו' אמר כמתרץ קושייתם זה הפסוק ר"י אנטולי, מלמד התלמידים, נצבים, קעט:.  מזבח מזיח מכפר, והקשה המקשה היינו מזיח היינו מכפר רד"ק, שרשים, כפר.  ואנו רגילים להקשות מאי שנא וכו' ר"ז הלוי, ספר הצבא, בספר תמים דעים, מדה יג.  ואם יקשה המקשה על אמונתך ויאמר האלהות שנים וכו' רש"ט פלקירא, המבקש, 10.  וישתדל כדי שלא יקשו על דבריו או שלא יוכלו להשיב עליהם אלא בקושי הוא, ראשית חכמה, 30.  יש להקשות, והא תנן אין שם לא פנים ולא אחור וכו' מדה"ג, בראש' א א , מרגליות ח.  והא דתנן והמאוחרין כשרים, יש מקשים אמאי לא חיישינן שמא לוה וקנה ומכר דלא משתעבד ריטב"א על ר"ה פרק א, ב..  שאעפ"י שנותן כשיעור זה אינו נמנע מהטבתן ודישונן בערב אלא שהוא מקשה ממה שאמרו אחר כך וכו' המאירי ליומא פרק א, לדף טו..  וישאלו זה לזה ויענו ויקשו וישיבו ותשלם החקירה מעשה אפד, הקד', 18.  אם שב לפני רבו ויודע קושיא ורבו או חבירו נמי יודע יניח לו לקשות ולא יקשה רזיאל, אמשט', ט..  והקושיא שמקשים שמהם יהיו עושים היום ומהם למחר, הואיל וקדוש החדש יהיה על פי הראיה, כפי העלה יהיה המעולל ר"א הקראי, גן עדן, קדוה"ח ט, י..  דע שיש לי להקשות קושיא אחת כוללת כל מה ששמעתי וקריתי לתמוה עליהם מראש ועד סוף רמח"ל, חוקר ומקבל, 4. —  ועי' מַקְשֶׁה, מַקְשָׁן. —  ופתגם, אין מקשין בהגדה:  וכן תמצא במדרשות והגדות סתירה רבה לפי זאת הסבה, ולזה אמרו אין מקשין בהגדה פתיח' מו"נ להרמב"ם. —  ג) *במשמ' פ"ע, נעשה קָשֶׁה:  הדלועין שקיימן לזרע אם הקשו1 לפני ראש השנה ונפסלו מאוכל אדם מותר לקיימן בשביעית שביע' ב י.  ועור סופו להקשות2 ר' יודה בן פזי, ירוש' פסח' ז י.  כיון שסופו (של הקור) להקשות2 לא מברכינן עלויה בורא פרי האדמה עירוב' כח:.  גידין שסופן להקשות2 נמנין עליהן בפסח חול' עו:. —  ובסהמ"א:  התלתן אע"פ שאינו אוכל אדם כשיקשו הואיל ורוב האדם אוכלין אותן בתחלתן הרי הן חייבין בתרומה ומעשר רמב"ם, תרומות ב ח.

—  הָפע', *הָקְשָּה, הוקשה, נעשה קָשֶׁה1, היה קשה לסבל:  אמר לו המלך זימנתי לך אשה נאה ובת טובים ועשירה, אמר לו הבן אלך ואראה אותה, שלא היה מאמין לאביו, מיד הוקשה הדבר והורע לאביו מד"ר במד' טז; תנחו' בובר, שלח ז.  וכשהשלימו אותן שבע שנים והגיע זמן נשואי לבעלי יעץ אבי להחליפני לבעלי בשביל אחותי והוקשה עלי הדבר עד מאד כי נודעה לי העצה שם איכ', פתיח', ר' יוחנן. —  ובסהמ"א:  נפל המנדיל מידו ואבד עם המרגלית, הוקשה עליו למאד אבדן המרגלית שאלה בתשו' רמב"ם רפז, א"ח פרימן, 261.  והוקשה הדבר בעיני אברהם וכו', שלא הוקשה לו על חשק ופילגש וכו' ר' בחיי עה"ת, וירא, מצחק. —  °ובמשמ' נשאלה שאלה:  ובא ר' אבא לפרש וכו' עד אשר הוקשה עליו דהא אמר ר' הונא צפוראה וכו' תשו' הגאו' הרכבי רנז, 131.  לא גרסינן, ותלמיד טועה שהוקשה לו כתבה בגיליון ספרו וכו' וכתבוה סופרים רש"י, שבוע' ג:, ד"ה קשיא.  וששאל מונין לזה ולזה והוקשה לו שאנו מונין שנות בית הראשון על שנות מלכים וכו' תשו' רש"י, קבוצ' קונטר' ב:.  והוקשה לו מבית החרף ומבית הקיץ המאירי ליומא א, לדף יא:.  ולענין קושיא הראשונה שהוקשית בראש השמועה מתמיד למדות בעניין לשכת הטלאים שם לדף טז.. —  °והָקשה האדם, במשמ' הָקשתה לו קֻשיה:  והמלך המשפט שהוקשה בו שהיה לנו לומר מלך המשפט גם אני הוקשיתי בה זה  שנים רבות תשו' רש"י, קבוצ' קונטר' ב..  ועל דברי רבנו נסים יודע אני ראיותי ונכוחות הן, אך מוקשה בהן אני ס' הישר לר"ת סי' ד פסקה ב, 11. —  °והָקְשָׁה, במשמ' היתה קֻשיה עליו, על דבריו:  (מדבריכם אתם נושכים,) מוקשין רש"י, נדה עב., ד"ה נושכים. —  °והָקְשָׁה הפסוק, הָקשתה עליו קֻשיה:  בשגם שהפסוק ההוא אינו מוקשה והוא נכון מצד עצמות פשיטותו, עכ"ז שמוהו כאילו הוא מוקשה כדי לסמוך עליו הדין המקובל ישראל זמושץ, נצח ישראל, הקד'. —  °וכמו הִתפ', נתקשה:  הפשתה גדלה כבר והוקשה לעמוד בגבעוליה רש"י, שמות ט לא.  °ומי שיש לו קִשּׁוּי אבר: או לאיש שהוא מוקשה ורוצים לתקוע אותו בערוה ר"י עמדין, בירת מגדל עוז, סד.1.

—  הִתפ', הִתְקַשָּׁה, נתקשה, —  נעשה קָשֶׁה:  (ואלו הן סימניה של בוגרת) משיתקשו2 הדדין ר' אליעזר בן צדוק, תוספת' נדה ו ד. —  ובהשאלה:  הלב מקבל יראה וכו' הלב מודה וכו' הלב חומד וכו' הלב מתקשה שנאמר ומקשה לבו וכו' מדר' קהל', דברתי אני עם לבי. —  והתקשה האיש, התקשה אבר הזכרות שלו:  בודקין אותו בשעה שמתקשה (כדי לדעת אם הוא מהול) ר' טביי בשם שמואל, ירוש' שבת יט.  כ"ז שמתקשה ונראה מהול אינו צריך למול שמואל, בבלי שם קלז:.  מי גרם לך (ליוסף) להדחות מן האיתנים, קשיות שנתקשיתה עם אדונתך ר' יוחנן, מד"ר בראש' צח. —  ובמשמ' היה הדבר קשה לו:  (אילונית) כל שאין לה דדים ומתקשה3 בשעת תשמיש יבמ' פ:.  והִתְקַשְּׁתָה בלידה, כמו קִשְּׁתָה בלדתה:  שלש הן שנתקשו בשעת לידתן ומתו כשהן חיות מד"ר בראש' פב. —  ובמשמ' היה לו הדבר קשה ולא מובן, היתה לו קֻשיה בו:  זה אחד משלשה דברים שנתקשה4 משה והראהו המקום את כלן באצבע ר' עקיבא, מכי' מסכ' דפסחא א.  אמר לו (משה להקב"ה) כיצד נעשה אותה (את המנורה) אמר לו מקשה תיעשה המנורה, ואעפ"י כן נתקשה5 משה וירד ושכח ר' לוי בר רבי, מד"ר במד' טו.  אני כמה פעמים הראה לי הקב"ה ונתקשיתי לעשותה הוא, שם שם.  שלשה דברים נתקשה1 משה, מעשה המנורה, הירח והשרצים תנחומ' בובר, שמיני א. —  ובמשמ' היה אדם קָשֶׁה:  יקשן, שהם מתקשין2 בעולם רמי בר יחזקאל, מד"ר בראש' סא. —  והקשה ערף, סרב:  תדע לך כמה נתקשה יונה שלא לילך בשליחות תנחומ' שמות יח. —  ובהשאלה על השֶמש:  רמז (הקב"ה) לשמש שהיה עומד ומתקשה כנגדו, ואמר איני שוקע ומשה קיים בעולם מד"ר דבר' ט. —  והִתקַשָּׁה על המת, הרבה להתאבל עליו:  כל המתקשה על מתו יותר מדאי על מת אחר הוא בוכה רב, מו"ק כז:. —  ובסהמ"א:  א"ל (אברהם לממרא) אוהבי אמר לי למול, אמר לו ממרא, ועדיין אתה עומד ותוהא, לא עשו אותך חתיכות חתיכות, רמ"ח אברים שעליך הציל מן האש ומקצת מן אבר אחד אתה עומד ומתקשה ליתן לו אגדת בראשית יט.  וששאלתם מערבין לנזיר ביין וליש' בתרומה, סומכוס או' אף בחולין, ונתקשה לנו מאד, ויש עמנו ספרים ואין בהם אף בחולין שו"ת הגאו' מן הגני', גינצבורג, 142.  ונתקשה לנו שיש שמועות מוכיחות כאשר פירשנו ר"ח, פסח' יד:.  נתקשה משה על מולדה לבנה באיזו שיעור תראה ותהיה ראויה לקדש רש"י, שמות יב ב.  לפי שהיה משה מתקשה  בה (במנורה) הוא, שם כה לא.  שנתקשה משה במעשה המנורה הוא, שם שם מ.  טעם המשניות האלה קשה עלי ככל הקושיות שהיו ב' רבותי מתקשין בהן בכל הגמ' הוא, ברכ' כ., ד"ה הויות דרב ושמואל.  שנתקשה לאשתו ונפל מן הגג ונתקע ביבמתו הוא, יבמ' נד., ד"ה נתקע.  שנתכוון לאשתו ונתקשה לה הוא, שם שם.  בעודנו בתוכן המים יציירהו (הטבע) כחפצו ואחר כך יעזוב מה שהוצרך להתקשות ויתקשה ר"י א"ת, כוזרי ד כה.  בשלא פסקו הצירים והחבלים והצער אלא מתקשה והולכת עד שילדה רמב"ם, איסורי ביאה ז ב.  אל יתקשה אדם על מתו יותר מדאי הוא, אבל יג יא.  והואיל והתלמוד נתקשה בזאת הברייתא וכו' תשו' הרמב"ם קל, א"ח פרימן, 124.  ופי' תקפה עליו משנתו, נתקשה עליו ההלכה ר"י עקנין, ס' מוסר ג יא.  יצרה של עבודה זרה בכל יום הוא גדול ומתקשה מדה"ג, בראש' ד כו, מרגליות קכט.  למה לא אמר לו (משה ליתרו) שהאל שלחו וכו' אמר משה בינו לבין עצמו אם אני אומר לו כך שמא יתקשה הדבר בעיניו ויחשוב כמה מחשבות שם שמות ד יח, הופמן, 39.  כשהיה פרעה מתרכך היו המצרים מתקשין, וכשהיו המצרים מתרככין היה פרעה מתקשה, כשהיו אלו ואלו מתרככין היה הקב"ה מחזק את לבם שם י א, 77.  אם ראה אדם שיצרו מתקשה עליו ומתגרה בו לדבר עבירה האכילהו מלחמה של תורה שם יג ראש פ' בשלח, 129.  מי הקשה אליו וישלם, אין לך מי שנתקשה כנגדו וניצל הימנו, דור המבול שנתקשו כננגדו ואמרו מה שדי כי נעבדנו וכו' אנשי מגדל נתקשו כנגדו ואמרו לכה נבנה לנו עיר וכו' וכן הסדומיים שנתקשו כנגדו והיו מתכוונין לחטוא וכו' וכן פרעה הרשע שנתקשה ואמר לי יארי ואני עשתיני וכו' שם שם.  סימן לעבירה הדרוקן, בשרו מתקשה ועב ונפח ר"נ על הרי"ף, שבת פרק ב, סי' שכד.  ויש בזה רעות גדולות, האחד שהוא מבייש אחרים בשביל הנאתו, והשני שהוא מתקשה בזה לשוב1, כי יחשוב מה עשיתי הלא פלוני ופלוני עשו כך אורח' צדיקים, שער הבושת, יב:.  ורבי אביה כתב אם חוששין שמא יתקשה (המת בשבת) ולא יהיה עוד ראוי לפשוט והוא בזיון מניח עליו ככר או תינוק עד שיפשטו אותו האגור תנז.  גם רציתי להתקשות אתו במשמוש היד ולא היה לו קישוי כלל שו"ת שערי אפרים קיב, עה:.  הסתירות קלות להתיישב במעט עיון, אך חסרון הכנות הפשט הוא המתקשה יותר רמח"ל, פתחי חכמה ב, כט.. —  °ובמשמ' נראה קשה ותמוה:  וכבר נתקשה מאד זה המאמר בעיני מהרי"ן חביב ז"ל אלבילא, ראשית דעת ג א ה, קנו:.  שתסתכל תמיד באחרית הדברים שהם מתקשים עלינו ומזדמנים לנו חובת הלבבות בס' מגדל עז, לר"י עמדן, קלח.. —  ואמר הפיטן:  בידו נתעקשה (המנורה) ובה ניתקשה ינאי, אור מראה, קרוב' במד', זולאי, קפח.  קפחתני חמת המציק המתקשה אליך צורי, סליח' ער"ה. —  ואמר המשורר:  ולמה יתקשה המלח כאשר יחם שאלות הראב"ע כהנא ב, 29