קַשָּׁת
1, ש"ז, — רֹבֶה קַשָּׁת, כמו רֹמֵה קֶשֶׁת, יורה בקשת2: ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קַשָּׁת (בראש' כא כ). — ואמר הפיטן: והתשיעי הנברא בצורת גבור בקשת כחו לא נשת ויהי רבה קשת (רשב"ג, כתר מלכות, מי ידע הליכותיך).
1 [ נגזר מן קֶשֶׁת, עי' שם.]
2 [אם נקבל את נקוד המסרת, רק פרוש זה אפשרי, וכן התרגומים הקדומים, ועי' גם א. רֹבֶה, הערה. ואולם נראה שהכתוב לא התכון לכך אלא לקריאה רַב הַקֶּשֶּׁת, המקבילה אל האשור' רַב-קַשְׁתִ, או רַב-קַשָׁתִ (מ"ר מן קשת) במשמ' מנהיג של קַשָּׁתִים. והשוה גם את דברי המד"ר המובאים בערך קֶשֶׁת.]