1, ש"נ רַבָּתִי2, — גְבִירָה, שָׂרָה: איכה ישבה בדד העיר רבתי3 עם היתה כאלמנה רַבָּתִי בגוים שרתי במדינות היתה למס איכה א א. — וכתאר לדמויות אלהיות: ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום רַבָּה וארבת השמים נפתחו בראשית ז יא. הלא את היא המחרבת ים מי תהום רַבָּה4 ישע' נא י. והנה קרא לרב באש אדני ותאכל את תהום רַבָּה ואכלה את החלק עמו' ז ד. צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רַבָּה תהל' לו ז. יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רַבָּה5 שם עח יה. — ובתו"מ: יאמר נערה מואביה היא, ואת אמרת מעשיה נאים ונעימים אלא רבתה רפתה לה מד"ר רות, ויאמר בועז לנערו. —  ואמר הפיטן: ברבה6 רשמם (של דור המבול) וברבה מחה יקומם נחמיה בן שלמה הנשיא, אנאים גבורות, עבודת יוה"כ יד מכון שוקן ד, רכח.