1, ש"נ, קָשֶׁת, כנ' קַשְׁתִּי, קַשְׁתְּךָ, קַשְׁתֶּךָ, קַשְׁתּוֹ, קַשְׁתָּם, מ"ר קְשָׁתֹות, כנ' קַשְּׁתֹתָיו, קַשְּׁתוֹתָם, קַשְׁתֹתֵיהֶם2, —  א) כלי מלחמה לירות בו חצים, עשוי ממוט כפוף ומיתר המקשר את קצותיו, Bogen; arc; bow, קֶשֶׁת הצַיָּד:  ועתה שא נא כליך תליך וְקַשְׁתֶּךָ וצא השדה וצודה לי צידה בראש' כז ג.  בחצים וּבַקֶּשֶׁת יבא שמה כי שמיר ושית תהיה כל הארץ ישע' ז כד.  —  וקֶשֶׁת איש המלחמה:  ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמרי בחרבי וּבְקַשְׁתִּי בראש' מח כב.  ואשלח לפניכם את הצרעה ותגרש אותם מפניכם את שני מלכי האמרי לא בחרבך ולא בְקַשְׁתֶּךָ יהוש' כד יב.  ויתפשט יונתן את המעיל אשר עליו ויתנהו לדוד ומדיו ועד חרבו ועד קַשְׁתּוֹ ש"א יח ד.  מדם חללים מחלב גבורים קֶשֶׁת יהונתן לא נסוג אחור וחרב שאול לא תשוב ריקם ש"ב א כב.  ויאמר לא תכה האשר שבית בחרבך וּבְקַשְׁתְּךָ אתה מכה מ"ב ו כב.  ויאמר לו אלישע (ליואש) קח קֶשֶׁת וחצים ויקח אליו קֶשֶׁת וחצים ויאמר למלך ישראל הרכב ידך על הַקֶּשֶׁת וכו' ויאמר אלישע ירה ויור שם יג יה-יו.  יתן לפניו גוים ומלכים ירד יתן כעפר חרבו כקש נדף קַשְׁתּוֹ ישע' מא ב.  הנה עם בא מארץ צפון וכו' קֶשֶׁת וכידון יחזיקו וכו' ערוך כאיש למלחמה עליך בת ציון ירמ' ו כב-כג.  והכיתי קַשְׁתְּךָ מיד שמאולך וחציך מיד ימינך אפיל יחזק' לט ג.   וכרתי להם ברית ביום ההוא עם חית השדה ועם עוף השמים ורמש האדמה וְקֶשֶׁת וחרב ומלחמה אשבור מן הארץ והשכבתים לבטח הוש' ב כ.  הבנהרים חרה יי' אם בנהרים אפך בים עברתך כי תרכב על סוסיך מרכבתיך ישועה עריה תעור קַשְׁתֶּךָ שבעות מטות אמר סלה חבק' ג ח-ט. כי לא בְקַשְׁתִּי אבטח חרבי לא תושיעני תהל' מד ז.  משבית מלחמות עד קצה הארץ קֶשֶׁת ישבר וקצץ חנית עגלות ישרף באש שם מו י. —  ומ"ר קְשָׁתוֹת:  וּקְשָׁתוֹת נערים תרטשנה ופרי בטן לא ירחמו ישע' יג יח.  כי בא עליה אל בבל שודד ונלכדו גבוריה חתתה קַשְׁתוֹתָם ירמ' נא נו.  חרבם תבוא בלבם וְקַשְׁתוֹתָם תשברנה תהל' לז יה.  ואעמיד את העם למשפחות עם חרבתיהם רמחיהם וקַשְׁתֹתֵיהֶם נחמ' ד ז.  ויהי מן היום ההוא חצי הנערים עשים במלאכה וחצים מחזיקים הרמחים המגנים וְהַקְּשָׁתוֹת והשרינים שם שם י.  ויכן להם עזיהו לכל הצבא מגנים ורמחים וכובעים ושרינות וּקְשָׁתוֹת ולאבני קלעים דהי"ב כו יד. —  ובצרופים, קֶשֶׁת מִלְחָמָה:  והכרתי רכב מאפרים וסוס מירושלים ונכרתה קֶשֶׁת מלחמה ודבר שלום לגוים זכר' ט י.  ממנו פנה ממנו יתד ממנו קֶשֶׁת מלחמה ממנו יצא כל נוגש יחדו שם י ד. —  קֶשֶׁת נְחוּשׁה:  מלמד ידי למלחמה ונחת קֶשֶׁת נחושה זרעתי ש"ב כב לה; וכעין זה תהל' יח לה.  יברח מנשק ברזל תחלפהו קֶשֶׁת נחושה איוב כ כד. —  קֶשֶׁת רמיה, שאינה מועילה2:  ישובו לא על היו כְּקֶשֶׁת רמיה הוש' ז יו.  ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כְּקֶשֶׁת רמיה תהל' עח כז. —  תָּפַשׂ קֶשֶׁת:  וגבור לא ימלט נפשו ותפש הַקֶּשֶׁת לא יעמד עמ' ב יד-יה. —  דָּרַך קֶשֶׁת:  עלו הסוסים והתהללו הרכב ויצאו הגבורים כוש ופוט תפשי מגן ולודים תפשי דרכי קָשֶׁת ירמ' מו ט.  ערכו על בבל סביב כל דרכי קֶשֶׁת ידו אליה אל תחמלו אל חץ שם נ יד.  השמיע ועל בבל רבים כל דרכי קֶשֶׁת חנו עליה סביב שם שם כט.  אל ידרך הדרך קַשְׁתּוֹ ואל יתעל בסרינו שם נא ג.  כי דרכתי לי יהודה קֶשֶׁת מלאתי אפרים ועוררתי בניך ציון על בניך יון ושמתיך כחרב גבור זכר' ט יג.  כי הנה הרשעים ידרכון קֶשֶׁת כוננו חצם על יתר לירות במו אפל לישרי לב תהל' יא ב.  חרב פתחו רשעים ודרכו קַשְׁתָּם להפיל עני ואביון שם לז יד.  דרך קַשְׁתּוֹ כאויב נצב ימינו כצר איכה ב ד.  דרך קַשְׁתּוֹ ויציבני במטרה לחץ שם ג יב.  בני ראובן וגדי וחצי שבט מנשה מן בני חיל אנשים נשאי מגן וחרב ודרכי  קֶשֶׁת ולמודי מלחמה דהי"א ה יח.  ויהי לאסא חיל נשא צנה ורמח מיהודה שלש מאות אלף ומבנימין נשאי מגן ודרכי קֶשֶׁת מאתים ושמונים אלף דהי"ב יד ז. —  וכמשל ללשון משקרת והולכת רכיל:  וידרכו את לשונם קַשְׁתָּם שקר ולא לאמונה גברו בארץ ירמ' ט ב; וכעין זה שם נ מא-מב. —  וקֶשֶׁת דְּרוּכָה:  אשר חציו שנונים וכל קַשְׁתֹתָיו דרכות ישע' ה כח.  כי מפני חרבות נדדו מפני חרב נטושה ומפני קֶשֶׁת דרוכה ומפני כבד מלחמה שם כא יה. —  ונָשַׁק קֶשֶׁת, הזדין בה:  ואלה הבאים אל דויד לציקלג וכו' והמה בגבורים עוזרי המלחמה נשקי קֶשֶׁת מימינים ומשמאלים באבנים ובחצים בקשת דהי"א יב א-ב.  ומן בנימן גבור חיל אלידע ועמו נשקי קֶשֶׁת ומגן מאתים אלף דהי"ב יז יז. —  ורָמָה קֶשֶׁת:  מקול פרש ורמה קֶשֶׁת ברחת כל העיר ירמ' ד כט.  בני אפרים נשקי רומי קֶשֶׁת  הפכו ביום קרב תהל' עח ט. —  והוֹרָה בַקֶּשֶׁת:  ותכבד המלחמה אל שאול וימצאהו המורים אנשים בַּקָּשֶׁת ויחל מאד מהמורים ש"א לא ג; וכעין זה דהי"א י ג. —  ומָשַׁךְ בַּקֶּשֶׁת, אחז בקשת2:  ואיש משך בַּקֶּשֶׁת לתמו ויכה את מלך ישראל מ"א כב לד.  ושמתי בהם אות ושלחתי מהם פליטים אל הגוים תרשיש פול ולוד משכי קֶשֶׁת תובל ויון ישע' סו יט. —  מילא ידו בַקֶּשֶׁת:  ויהוא מלא ידו בַקֶּשֶׁת ויך את יהורם בין זרעיו ויצא החצי מלבו ויכרע ברכבו מ"ב ט כד. —  ובהשאלה, שבר קשת פלוני, שבר את כחו, הכניעוֹ:  הנני שבר את קֶשֶׁת עילם ראשית גבורתם ירמ' מט לה.  כי עוד מעט ופקדתי את דמי יזרעאל על בית יהוא והשבתי ממלכות בית ישראל והיה ביום ההוא ושברתי את קֶשֶׁת ישראל בעמק יזרעאל הוש' א ד-ה. —  ויָשְׁבָה באיתן קַשְׁתּוֹ, היתה קשתו חזקה בידיו, היה גבור, מנצח:  וימררהו ורבו וישטמהו בעלי חצים ותשב באיתן קַשְׁתּוֹ ויפזו זרעי ידיו בראש' מט כג-כד. —  והחליפה קשתו בידו, שב לאיתנו ולתקפו:  כבודי חדש עמדי וְקַשְׁתִּי בידי תחליף איוב כט כ. —  ולִמֵּד את פלוני קֶשֶׁת:  ויקנן דוד את הקינה הזאת על שאול ועל יהונתן בנו ויאמר ללמד בני יהודה קָשֶׁת3 הנה כתובה על ספר הישר שם שם יז-יח. —  מטחוי קשת, מרחק היריה בה:  ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קֶשֶׁת בראש' כא יו. —  בן קֶשֶׁת, כמו בן אשפה, במשמ' חץ:  לא יבריחנו בן קָשֶׁת לקש נהפכו לו אבני קלע איוב מא כ. —  ורשפי קשת, חצים עפים מקשת2:  שמה שבר רשפי קָשֶׁת מגן וחרב ומלחמה סלה תהל' עו ד. —  וקשת גבֹּרים, במשמ' קשת של הגבורים, או במשמ' גבורי הקשת:  קֶשֶׁת גברים חתים ונכשלים אזרו חיל ש"א ב ד.  ושאר מספר קֶשֶׁת גבורי בני קדר ימעטו ישע' כא יז. —  ובתו"מ:  לא יצא האיש לא בסייף ולא בקשת ולא בתריס שבת ו ד.  חפוי האלה הקשת והרומח הרי אלו טהורין כלים טז ח.  א"ל ישמעאל ליצחק נלך ונראה חלקינו בשדה, והיה ישמעאל נוטל קשת וחצים ומורה כלפי יצחק ר' עזריה משום ר' לוי, מד"ר בראש' נג.  רובה קשת וכו' רבה מתלמד בקשת, רבה על כל המורים בקשת שם שם. —  *ובתאור צורת עיר:  היתה עשויה כמין קשת או כמין גאם רואין אותה כאילו היא מלאה בתים וחצירות ומודד ממנה ולהלן אלפים אמה ערוב' נה..  עיר העשויה כקשת אם יש בין שני ראשיה פחות מארבעת אלפים אמה מודדין לה מן היתר, ואם לאו מודדין לה מן הקשת3 רב הונא שם שם. —  *ובתאור גדלו וצורתו של עקרב:  נחשים כקורות ועקרבים כקשתות ספרי דבר' יח. —  ובסהמ"א:  ובהם תחבולות במלאכת כלים וכו' כמו הקשתות ומיני הזיין רש"ט פלקירא, ראשית חכמה ז, 48. —  ואמר המשורר:  עצתך הגביר לנו כקשת ומליך כמו חצים באשפה רמב"ע, תרשיש א, 7.  חניתות מחשבות שכלו מרוקים, וקשתותי סעיף לבו דרוכים שם שם, 9.  ובן האמה העטני אימה, כי ביד רמה קשת רמה ר"י הלוי, יונה, שעה"ס 112.  איך אשקטה רעי ואיבי חנה עלי וסר צלי ומעדה רגלי קשת לחץ משך נגדי וידה לי ראב"ע, אבטח ביום, איגר 64.  עיני צביה דרכו לי קשת, על כן שעפי יראו מגשת ר"י חריזי, תחכ' נ, 42.  לבי לבש שריון צדק מפני קשת תלאות דורכה הוא, הענק, פרג, ע.  אי קשתות תמם אשר מגערת יתרם גדודים רגזו חרדו, אי מושכות צדקם ואיך התעתדו כלים עלי אשדות אמת יסדו יעקב בן אלעזר, לא אתמהה, שעה"ש 164.  על קשתות גבות יכונן חץ אשון עין ויור על חשקים החצי טודרוס אבואלעפיה, 93.  קשת הזמן שם שם. —  °קשת הגלגל, מין כלי זין:  ואם תלחם בעיר מבצר תעשה הכלי אשר חישבתי לך המשליך אבנים מרחוק וכו' ותציב קשת הגלגל עליהם לפי שהוא מפחיד הלבבות סוד הסודות, גסטר ט, 67. — *וכנוי לאחד ממזלות הרקיע2:  ואחריו (אחרי עקרב) מה אתה בורא, קשת, שמא תאמר כיון שירד לגיהנם אין לו תעלה, כיון שמבקשים עליו רחמים זורק אותו מגיהנם כחץ מן הקשת פסיק' רב', מתן תורה, צה:.  וכולם (כוכב, חמה, צדק, לבנה, מאדים וכו') משרתים לי"ב מזלות שהן כנגד י"ב חדשים, ואלו הן, טלה , שור, תאומים סרטן, אריה , בתולה, מאזנים, עקרב, קשת, גדי, דלי, דגים פדר"א ו. —  ובסהמ"א:  המליך אות ס' בשינה וקשר לו כתר וכו' וצר בהן קשת בעולם וכסלו בשנה ומרה בנפש יצירה ה יד.  ועקרב יוצא מהעגולה הנאמנה וכו' והקשת עולה ויורדת על השוכנים לעתים מזומנים ראב"ע, חי בן מקיץ, איגר, 146.  ואם יהיה (הירח) במזל קשת תגרע מן האורך ל"ו חלקים רמב"ם, קדה"ח יז ה.  התמונה התשיעית אשר שמה תבוא השמש בכ"ב לחדש נאוועמבער נקרא קשת יאוועל, למודי הטבע ב א, כג:. —  ואמר הפיטן:   ציה אם מלקשת, ומלקוש אם מבקשת, טל צוק ענבים תהא מאששת, כבענינת קשת ר"א קליר, אלים ביום מחסן, תפלת טל.  בטל פלג מאוגד, פרי עץ ממוגד, פרש כנפיו וסגד, תפנק במזל קשת גד אצור לברר, סדר טל, הגדה מצוירה ומנק', כ"י בריט' מוז'.  עקרב לבש פחד ורעדה, כי בעקרבים יסרונו צרינו, פני הקשת נהפכו לאחור, כי צור דרך קשתו כאויב אז בחטאינו, קינ' ת"ב, ספרד'. —  *וכנוי לאבר המוליד של הזכר:  ותשב באיתן קשתו, ר' שמואל בר נחמן, נמתחה הקשת וחזרה ירוש' הור' ב ה.  ותשב באיתן קשתו, אמר ר"י משום ר' מאיר, ששבה קשתו לאיתנו סוטה לו:.  כל המסתכל בערוה קשתו ננערת, שנאמר עריה תעור קשתך ר' אלעזר סנה' צב.2. —  ובסהמ"א:  בן פורת יוסף, מה ראה יעקב לברך את יוסף בפריה ורביה מה שלא ברך כל בניו, לפי שראה שעתידין היו י"ב בנים לצאת מיוסף אלא שאבדם ביד במתיחת הקשת ויצא זרעו בין צפרני ידיו ואבד העשרה, לכך היה מברכו שיפרה וירבה בראשית רבתי, אלבק, 248.  שאין לו כח גבורת אנשים, שישען על ביתו ומתקשה קצת ומיד חוזר הקשת לאיתנו וישען על ביתו ולא יעמוד בשם הריב"ש, גבורת אנשים, ורשא 1882, עמ' 86. —  °ובמשמ' מוט של עץ ששערות מתוחות עליו ובו מנגנים בכנור וכדו'3:  עם קשת מתוקן משערות זנבי הסוסים שלטי הגבורים סוף פרק ה.  הכנר בודק את כנורו ממעך לו בין הנימין באצבעותיו וכל אחת משיבתו בלחש נים נים, כלומר הנני, הריק קשתך דודי וימינך תחבקני, והנה הוא אוחז קשתו בידו מחליקה ומזמנה לעבודתו ר"ש אברמוביץ, מסעות בנימין השלישי, הפרדס, 30. —  ב) כעין חצי מעגל צבעוני הנראה ברקיע בענן ביום הגשם, שנחשב כקשתו של האל4, Regenbogen; arc-en-eiel, iris; rain-bow:  את קַשְׁתִּי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הַקֶּשֶׁת בענן וראיתיה לזכר ברית עולם בראש' ט יג-יו.  כמראה הַקֶּשֶׁת אשר יהיה בענן ביום גשם כן מראה הנגה סביב יחזק' א כח. —  ואמר בן סירא:  ראה קשת וברך עושיה כי מאד נאדרה בכבוד, חוג הקיפה בכבודה ויד אל נטתה בגבורה ב"ס גני' מג יא-יב.  כשמש משרקת אל היכל המלך וכקשת נראתה בענן שם נ ז. —  ובתו"מ:  עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות ואלו הן פי הארץ ופי הבאר ופי האתון והקשת והמן וכו' אב' ה ו.  ר' יוסף הכהן ור"ש בן נתנאל אף הם פתחו במעש' המרכבה, אמרו יום אחד בתקופת תמוז היה ורעשה הארץ ונראתה הקשת בענן וכו' ירוש' חגי' ב א.  מעולם לא ראתה חמה פגימתה של לבנה ולא פגימתה של קשת ר' יוחנן, ר"ה כג:.  כל שלא חס על כבוד קונו ראוי לו שלא בא לעולם, מאי היא, רבי אבא אמר, זה המסתכל בקשת וכו' מסתכל בקשת דכתיב כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם כן מראה הנגה סביב הוא מראה דמות כבוד ה' חגי' טז..  כל המסתכל בג' דברים עיניו כהות, בקשת ובנשיא ובכהנים ר' יהודה בר' נחמני מתורגמניה דר"ל, שם שם. —  ובסהמ"א:  קשת הוא מציאות א' דק יורד מלמעלה מלבוש מראה אחד רמח"ל, פתחי חכמה ב, לו:. —  ואמר הפיטן:  כדמות הקשת בתוך הענן מראה כהן משלם בר קלונימוס, כאהל הנמתח, מוסף יוה"כ. —  ואמר המשורר:  לא למי נח לבד כרת ברית, כי גם לדמעי נראתה הקשת ראב"ע, אלו לפי, כהנא א, 34. —  ג) °בהנדסה, חלק מן המעגל, Bogen; arc:  והקשותה בד' פנים, בקשת וביתר ובחץ ובגג, איזו היא קשת, החלק מן העגול, שנ' כמראה הקשת אשר יהיה בענן משנת המדות א, 54.  ואם תהיה יודע קוטר עגול אחד וינתן לך בו מיתר אחד ותהיה רוצה לדעת אורך קשת העיגול המקפת את המיתר ההוא ותבקש כלל להיות בידך שתהיה יודע ממנו אורך הקשת מתוך דעת החץ או המיתר וכו' הוי יודע כי אין הכלל הזה יכול להנתן לך, מפני שאין הקשה בין המיתר ובין הקשת הולכת על סדר אחד אבל היא מתחלפת בחלוף הקשתות והמיתרים, כי אם יהיה לך שתי קשתות שאין שוות מעגולה אחת יהיה ערך הקשת הקטנה מוסיף על ערך מיתר הקשת ההיא ומיתר הקשת האחרת ואין התוספת הזאת אשר ביניהם נוהג על סדר אחד, ולכן אינה נכנסת בכלל שיהיה אוצר אותה, וחשבון הקשתות והמיתרים מפני זה קשה על רוב בני האדם ראב"ח, חבור המשיחה והתשבורת ב, 68.  הרוחב היו יודעים משיעור הקשת אשר יגיע אליה גבה החמה בחצי השמים במדינה אשר היו חוקרין על רחבה הוא, ס' העבור א ה, 15.  ולדעת הקשתות והמיתרים על דעת חכמי המזלות אדבר עליהם בספר טעמי הלוחות ראב"ע, ספר המספר, 79.  והקו שמגביל את העגולה ומקיפה אקרא אותו ע"ד פרט עגולה קווית וכל אחד מחלקיו אקרא קשת ר"י הישראלי, יסוד עולם א ד, ז..  והוי יודע שבעלי החכמות הסכימו לחלק במחשבה הקיף כל עגולה מהמון העגולות וכו' לשלש מאות וששים קשתות דקות שוות זו לזו וקראו לכל קשת מהן מעלה ר' ברוך משקלוב, עמודי השמים, ד.. —  °קשת תשלום קשת:  ועל דרך כלל אומר כי קשת  תשלום קשת היא הקשת הידוע עודפת על רביע העגולה או חוסרת ממנו ר"י הישראלי, יסוד עולם א מב. —  °קשת המראה, קשת הראיה של הירח2:  ואם על הראייה סמך היה לו לפרש על אי זה מקום היא הראיה כי תשתנה קשת המראה בכל מקום כפי רוחב הארץ וכפי מרחב הלבנה מקו המזלות על חלוף המראה באורך וברוחב וגבהו ושפלתו ואוירו ראב"ע, שמות יב ב.  והשנויים רבים מפאת האורך ורוחב והקשת המראה כפי מרחב הארץ וכפי גלגל נטות הלבנה לימין קו המזלות או לשמאלו הוא, יסוד מורא א.  ואחר כך תחזור אצל רוחב הירח הראשון ותקח שני שלישיו לעולם וזה הוא הנקרא מנת גובה המדינה והתבונן ותראה אם יהיה רוחב הירח הצפוני תוסיף מנת גובה המדינה על האורך הרביעי ואם יהיה רוחב הירח דרומי תגרע מנת גובה המדינה מן האורך הרביעי ומה שיהיה האורך הרביעי אחר שגורעין ממנו או מוסיפין עליו הוא הנקרא קשת הראיה רמב"ם, קדה"ח, יז יג.  ועל הדרך הזה תעשה ותדע קשת הראיה כמה מעלות וכמה חלקים יש בה בכל ליל ראיה שתרצה לעולם שם שם יד.  ודע שאם תהיה קשת הראייה תשע מעלות או פחות אז אפשר שיראה (הירח) בכל ארץ ישראל שם שם טו.  וקשת המראה תתחלף כפי אורך ורוחב המקום ר"א הקראי, גן עדן, קדה"ח ג, ה..  אך הירח שעורו קטון משעור הארץ וע"כ תשתנה קשת ראייתו לפי המקום שם שם ט, י..  וידוע כי הירח לא יראה בהיות קשת הראייה בין השמש ובין הירח ט' מעלות שם שם יב, יג.. —  °קשת הנמיכות, הקשת המראה את נטיתו של קו סיבובו המדֻמה של השמש מן הקו המשוה:  ותהיה הקשת מהאופן הזה הנגבלת בין שני האופנים האלה הנחלקת בינתים שוה לקשת אשר בין שני הקוטבים, והקשת הזה נקראת קשת הנמיכות ראב"ח הנשיא, צורת הארץ, ה:.  בפירוש הקשת הנאחזת והיא קשת הנמיכות וערך הנמיכות הזה לכל מעלה ומעלה מן המזלות ופאת הנמיכות וכו' הוא, ספר חשבון מהלך הכוכבים, כ"י פריז.  הקשת הנאחזת בין שני אופני המישור והמזלות, הנקראת קשת הנמיכות שם ג, לפי קלצקין. —  °קשת היתרון:  גם יעשה ככה במעלות נכח הלבנה ויחסר המעט מהרב אז ימצא קשת היתרון ודע מקום ראש התלי וזנבו ראב"ע, אגרת השבת, קבוצת קונטרסים יב. —  °קשת הנטיה, קשת המראה על נטית איזו נקֻדה מן הקו המשוה:  וחכמי ישראל דקדקו יותר מכלם והסכימה דעתם כי קשת הנטייה היא כ"ג הוא, ספר העולם והמחברות כלם.  שקשתי הנטיות הפרטיות לשָׁם הן לקוחות מאופני חצי היום ונקרא קשתי נטית החמה, וקשתי נטית הירח הן לקוחות מאופנים אחרים ר"י הישראלי, יסוד עולם א ח. —  °קשת חצי היום:  והקשת אשר מן הגלגל הזה על הארץ נקראת קשת חצי היום, והוא כנגד קו רוחב הארץ בצורה אשר קדמתי ראב"ח, ס' העבור, א ב 9. —  °קשת היום°, קשת הלילה:  וכל השוכנים תחת קו הישר וכו' החלק אשר להם ממעל לאופקם הוא נקרא קשת היום, והחלק אשר להם מתחת לאופקם נקרא קשת הלילה דוד גנז, נחמד ונעים, קלח. —  °קשת החלוף, קשת חלוף ההבטה, parallaxis:  הנקודה שיכלה אליה הקו שיצא ממרכז העולם וילך במרכז אחד מן הכוכבים הרצים עד שיכלה אל נקודת מה מגלגל המזלות, אינה היא הנקודה אשר יכלה אליה הקו היוצא מן הראות ויכלה במרכז הכוכב עד שיכלה אל גלגל המזלות וכו', והקשת שבין ב' נקודות אלו היא אשר תקרא קשת חלוף ההבטה וכו' ס' הגדרים. —  °ובאצטגנינות:  ולבנה בעלת מעונו עומדת בית המערב ומביטה אל שבתאי מן קשת שלישית מבט ידידות וכו' והיה נוגה עומד ביתר המזרח וככב רואה אותו מבית היופי במבט אהבה מקשת שתות ונוגה כמו כן מביט אל צדק מקשת שתות ומסביר את פניו וכו' והיה מאדים מביט אל ככב מקשת רביעית מבט שנאה וכו' ראב"ח הנשיא, מגלת המגלה, 134-135