ש"נ, — שה"פ מן רָאָה, כמו רְאוֹת: גבה לבך ביפיך שחת חכמתך על יפעתך על ארץ השלכתיך לפני מלכים נתתיך לְרַאֲוֳה בך2) (יחז' כח יז). — ובסהמ"א: כי ראתה בת עיני על העננים המתנועעים ברוח צח ממעלה לנהר לראוה בפני המים (רמא"ג, דביר, ארם ז). — °ובמשמ' עִיּוּן: דברי ספר הגלוי הכמוס ראוה וחסון מוסר וכו' (רסע"ג, ספר הגלוי, קפא). — °ובמשמ' רְאִיָּה של בּוּז: זדון לבך השיאך בן הנעוה, שוכני בחגוי סלע מרום הגאוה, הנותן כל הצביות לבוז ולראוה (עמנואל, מחברת ג, 22). — ואמר המשורר: יאמרו שחקים לך איומה נאוה, רב לך, צביה, רב שלום בניך, בנו צבא מרוט ובך עיניך. כי נהיה נגדם כהיום ראוה (שם שם, 19). — °חַלּוֹן רַאֲוָה, חלון החנות שמֻצגות בו דגמאות של הסחורה העומדת למכירה, Schaufenster show-window; vitrine. נוהג בדבור ובספרות.