ב. רֹאֶה
1, ש"ז, — מעשה הרואה, מראות אלהים, נבואה, חזון: כהן ונביא שגו בשכר נבלעו מן היין תעו מן השכר שגו בָּרֹאֶה פקו פליליה (ישע' כח ז).
1 [במקום הצורות כגון שֳׁוִי, שׁׂוִי, בֳּרִי, בֹּרִי, (על בָרְיוֹ, בוריו) שבתו"מ באו במקרא גם הצורות שׁׂוֶה (איננו שׁׂוֶה לי וכדו') בֹּרֶא (במשמ' בריאות הגוף והנאת החיים ככונתו המקורית של הפסוק: וזכר את בּוֹרְאֶיךָ בימי בחורותיך וכו', (קהל' יב א), וכן גם רֹאֶה כאן כמו א. רֳאִי, עי' שם.]