רֵאָה

* 1, ריאה ש"נ — כיס הנשימה שבחזה האדם ושל בעלי החיים שביבשה, השואף ונושף בשתי אֻמּוֹת בעלות חמש אֻנּוֹת דרך הקנה את אויר הנשימה,  Lunge; poumon; lung: הריאה שניקבה או שחסרה, ר' שמעון אומר עד שתינקב לבית הסמפונות חול' ג א. נטל את הסכין והפריש את הריאה מן הכבד וכו' בא לו לגרה וכו' חתכה ונתנה למי שזכה בה והקנה והלב והריאה תלוים בה תמי' ד ג. מצות שחיטה מן הטבעת ועד הריאה תוספת' חול' א י. קנה מוציא קול, ריאה שואבת כל מיני משקין ברכ' סא:. כל הצואר כולו כשר לשחיטה מטבעת הגדולה עד כנפי ריאה התחתונה ר' חייא בר יוסף, חול' מה.. (חלב) שעל גבי דופני ריאה שם מה:. למה נקרא שמה ריאה, שמאירה את העינים ר' יוחנן, שם ט.. איזוהי חרותה, כל שצמקה הריאה שלה ת"ר, שם נה:. עשרה דברים משמשין את הנפש, הושט למזון והקנה לקול וכבד לחימה והריאה לשתיה2 וכו' מד"ר ויקר' ד. וחשכו הרואות בארובות וכו' אלו כנפי הריאה שמשם יוצא הקול ר' חייא בר נחמן שם שם יח. — ובסהמ"א: ומושכת אליה (הנשמה) לחלוחית העולה מן הריאה אל הראש פרוש רסע"ג ליצירה ה ב, ורשה, נח.. שדחוק הוא (הלב) באוני דריאה ובעינוניתה דורדא וירבה הרבה וידבוק בריאה תותב בעולם ולא כחוט חס ושלום שו"ת הגאו' מן הגני', גינצבורג, 31. מורנא תולעת שמשתכח בריאה וכו'  רגמ"ה, חול' מט. מי ששחט את הבהמה וקרע את הבטן, וקודם שיבדוק את הריאה בא כלב או עכו"ם ונטל את הריאה הרי זו מותרת רמב"ם, שחיטה יא יג. יש מקומות שאם נמצאו סרכות מדולדלות מן הריאה אעפ"י שאינן דבוקות לא לדופן ולא למקום אחר אוסרין אותה שם שם טו. והוא שהזקנים אינם ישינים בלילה ומשמיעים קול היוצא מהקנה והריאה הנק' בל"ל מופ"י ובל"א הושטו"ן והריאה היא נק' ציפור וכו' ברוך משקלוב, עמודי השמים, חלק תפארת אדם, ו:. אמנם האמת אגיד דכל ימי ראיתי ריאות לאלפים כאלו ולא שמעתי מי שמפקפק בהם חתם סופר, יו"ד לו. — ואמר המשורר: ורב ספק בחק ראה ובכבד ובכליה ובטמון ובמכות ובשפיר ובשליא ר"ש הנגיד, הבמות פליליה, ברודי,  9. ועל לב כנף ריאה יחופף לרוחותיו להוציא עשן אפו והביא לקורותיו ראב"ע, בשם אל, כהנא א, 199. והיא ריאה אשר תמיד מפיחה ר"י זבארה, בתי הנפש, בספר שעשועים, דודזון 158. ושם ריאה בקצה אחוזה בחדרי הצלעות היא גנוזה שם שם, 159.

חלקי הרֵאָה: °אוּם. אֹם. — *אוּמָה, (אֻמָּה), חלק הראה שהאונות מחֻברות אליו. *אוּנָה, אֻנָּה, אֻנּוֹת, אזני הראה, חלקים עֻגלים קצת בהרֵאה ונבדלים זה מזה כעין אזנים או כנפים. — °אֹזֶן, כמו אֻנָּה3, אוּנָה. — * דּוֹפַן. — °וֶרֶד, אחת מאונות הראה לצד ימין והיא קטנה ואדֻמה. — °יְתֶרֶת. — *כָּנָף. — *עֲרוּגָה, דופן הראה. ועי'סִרְכָה, צֶמַח.



1 [כפי שהעיר טוטשינר (ZDMG 72, עמ' 770) היא המלה אִרֻתֻ, חזה באשור', ושרש המלה ירה, ורה (כמו לֵדָה מן ילד, ולד), וקרוב לכך בערב' וַרַי ورى במשמ' פָצע בראה, וכשם עצם במשמ' מחלת ראה, ועוד.]

2מד"ר קהל', החכמה תעוז: הריאה מששתן.]

3 [גם אֻנָּה הוא בעקר אֻדְנָה, אודנא בארמ' במק' אֹזֶן כעבר'.]