ב. רִאשׁוֹן
1, ש"ז, — מתנה, דבר הנתן חנם ללא תמורה, Geschenk; cadeau; present: רִאשׁוֹן לציון הנה הנם ולירושלם מבשר אתן (ישע' מא כז). — ותה"פ רִאשֹׁנָה, רִאשׁונָׁה בָּרִאשֹׁנָה, במשמ' חנם אין כסף: כי כה אמר יי' חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו וכו' מצרים ירד עמי בָרִאשֹׁנָה לגור שם ואשור באפס עשקו (שם נב ג-ד). כי לי איים יקוו ואניות תרשיש בָּרִאשֹׁנָה להביא בניך מרחוק כספם וזהבם אתם (שם ס ט). הנה כתובה לפני לא אחשה כי אם שלמתי ושלמתי אל חיקם עונותיכם וכו' ומדתי פעלתם רִאשֹׁנָה על חיקם (שם סה ו-ז) ושלמתי רִאשׁונָׁה משנה עונם וחטאתם (ירמ' יו יח).
1 [ עי' שרש ב. ראש, הערה, רֹאשָׁה, הערה.]