° 1, ת"ז, — מי שהוא ראש ועקר של דבר, עקרי, hauptsächlich, Haupt-; principal: יאָמר ראש וראשיי לכל מי שיתואר בפעל מה והוא בפעל ההוא מסתפק בו בעצמותו, בלתי צריך לזולתו (ס' הגדרים). וכמו שבגוף האדם אברים ראשיים ואברים שהם תחת יד הראשיים, צריכים בעמידתם להנהגת האבר הראש אשר ינהיגם, כן בעולם בכללו חלקים ראשיים, שהוא הגשם החמישי והמקיף, וחלקים שתחת יד הראשיים, צריכים למנהיג, והם היסודות ומה שהורכב מהם (ר"ש א"ת, מו"נ א עב). וכמו שיש טבע משרת אל טבע וטבע ראשי וכו', כמו כן נמצאת נפש ראשית וכו' ונפש אחרת משרתת (רש"ט פלקירא, ראשית חכמה ג ג, 86). וכמו שהבדיל בחכמה הטבעית בין הטבע הראשי ובין הטבע שהוא משרת או כלי וכו' (שם שם).כי הפועַל האחד במה שהוא אחד אי אפשר שיהיה בעצמות כי אם מפועֵל אחד האלהים, אם לא היה קצתם משרת לקצת כמו הענין במלאכה הראשיית עם מלאכות המשרתות לה (רלב"ג, מלחמות השם א ו). ואולם על דרך האמת הנה המלאכה הראשיית היא הפועלת בזה, כי תישיר המלאכה אשר תחתיה באופן שיהיה בו נאות מה שיתחדש ממנה למלאכה הראשיית (שם שם). שכל האברים מצטרכים לקיום האיש ואעפי"כ יש לקצתם מדרגות ראשיות על קצת (ר"י אלבו, עקרים א ו). ומדרגותיה (של התורה האלהית) משאר התורות והנימוסים כמדרגות המלאכה הראשיית לשאר המלאכות המשרתות לה (שם שם). אין ספק שאמונת גלגול הנפשות היא אמונה יסודיית וראשיית לבעלי ידיעה זו (רי"א מודינא, ארי נוהם יא, 32). או תשים איזה כלי ראשיי מהאורג או תופר או בונה או כותב ויזכירוך המלאכה (הוא, לב האריה ג ד).