°, ש"נ, — תכונת מי שהוא ראשי ועקרי לגבי דברים אחרים: שהלב אין לו ראשיות כלל או שהוא ראשיי לכל הכחות כלם (רשב"ץ דורן, מגן אבות, חלק יעקב ד, מה:). על כן גזר (גלינוס) שהמוח יש לו ראשיות אל החוש והתנועה, וארסטו יודה זה, אלא שאומר שזהו ראשיות חלקי, אבל הראשיות המוחלט הוא בלב וכו', וכן יחלוק ארסטו על וכו' חוש המשוש וחוש הטעם שאין למוח בהם ראשיות כלל וכו' (שם שם, מט:). הלא תראה כי אפלטון טעה בזה טעות גדולה ואמר על המגונה שהוא נאה כי אמר שראוי שיהיו הנשים במדינה משותפות לבעלי ראשיות א', כאלו תאמר נשי השרים משותפות לכל השרים ונשי הסוחרים לכל הסוחרים וכן נשי בני אומנות א' משותפות לכל בני האומנות ההיא (ר"י אלבו, עקרים א ח). כי כמו שהראש במדינה ימנה אנשים על ראשיות מה כפי שלמותם והשגתם וכו' כן הש"י ימנה כל א' מן המלאכים על ענין מיוחד וכו' (שם ב יב).