*, רֻגְלִי1, רוגלי, ת"ז, — תחתי, יסודי2, elementar;-aire; -ary, הלכות רגליות, הלכות יסודיות: הזבין והזבות והנדות והיולדות מותרין לקרות בתורה ולשנות במשנה במדרש בהלכות והגדות ובעלי קריין אסורין בכולן, ר' יוסי אומר שונה הוא בהלכות הרוגליות3 ובלבד שלא יציע את המשנה (תוספת' ברכ' ב יב; וכעין זה בבלי שם כב.). — ומצות רגיליות: ובצלצל דגים ראשו וכו' מקישים בצלצלו ואומר כל מי שעשה מצות רגיליות יבא ויאכל מראשו וכו' כל מי שעשה מצות רגיליות4 יבא ויאכל מראשו (פסיק' ר"כ, פסקא אחריתא דסוכות, בובר, קפח:). — *ובקצור רָגְלִית, רוגלית, ש"נ, במשמ' שלוחת הגפן הרגלית, היסודית, אחת משלוחות הגפן היסודיות היוצאות מן הכנה לכאן ולכאן5: איזו היא שכחה בעריס כל שאינו יכול לפשוט את ידו ולטלה וברגליות משיעבור הימנה6 (פאה ז ח; וכעין זה ספרי דבר' רפה). אין מביאין מן הדליות אלא מן הרגליות המיוחדות לכן (תוספת' שם ט י). שכל רוגליות ורוגליות7 אומן בפני עצמו (ירוש' פאה ז ח). — *ובהשאלה במשמ' שלוחות שהיונה משגרת משובכה לכאן ולכאן: מה יונה זו שוגרת רוגליות הרבה וחוזרת לשובכה כך ישראל (מד"ר שה"ש, הנך יפה, לפסוקים א טו; שם ד א.)
1 [המלונים מנקדים רֹגְלִי, כאלו נגזרה המלה מן הבינו' רֹגֵל, רוֹגֵל, ואינו נראה. ובמשנ' מנק' ליוורנו: רֻגלי.]
2 [לברור משמ' המלה עי' בהערות שאחר זו.]
3 [כך הנוסחה בכ"י של צוקרמנדל, וכן בירוש' שבת א ד, וכן ב שרידי ירושלמי, גינצבורג, 67, וברור שכך נכון, ולא כנ"א רגיליות הבאה גם בירוש' ברכ' ג ד. ולא נולדה נוסחה אחרת זו אלא הואיל ולא הבינו המעתיקים את המלה רוגליות, המשמשת כתמונה, ופרשוה כפרושי המפרשים במשמ' הלכות שאדם רגיל בהן. ועי' גם בהערות שאחר זו. ותמוהים דברי ליברמן, הירושלמי כפשוטו, שבת, עמ' 51, הלומד מה הן הלכות רוגליות מדברי הירוש' מו"ק ג ה (ומעין זה בבלי תענ' ל.), שנאמר בהם על האבל (בנגוד גמור לנאמר כאן על הזבין, בחיוב: אבל שונה הוא בהלכות הרוגליות) : אבל שונה הוא במקום שאינו רגיל וכו'. ואין לדברים אלו למעשה כל ענין לברור משמ' המלה רגליות, רוגליות, וצ"ע.]
4 [בילקוט שמעוני איוב תתקכז: רגליות.]
5 [רק כך מתפרשת המלה בשמושיה השונים, כתאר, וכש"ע בשמוש מוחשי ומשאל יחד. אין הרגליות מין ממיני הגפן ואף לא שורה של גפנים (יסטרוב) , אלא חלק מן הגפן, שלוחות יסודיות שכובות אלו, שהן בנגוד לדליות, ז"א לזמורות הדלויות ומורמות למעלה; ודברי המשנה "ומן הכרמים העבודים" נאמרו על רגליות אלו שהן צריכות להיות, כמובן, מן הכרמים העבודים ובתמונה זו לגפן השולחת את רוגליותיה (שלוחותיה) לכאן ולכאן, וכן נקראו הלכות רוגליות הלכות יסודיות אלו המשמשות במשנה כרוגליות שבגפנים, ועי' בהערות שאחר זו.
אשר לגזירת המלה אפשר שנקראו שלוחות אלו רגליות, הואיל ומשמשות הן כרגלים לגוף הגפן.]
6 [בתוספת' פאה ג טז: איזהו היא שיכחה בעריסין גדולים כל שאינו יכול לפשוט את ידו וליטלה, בעריסין קטנים משיעבור הימנו. וברור שאין כאן אלא פרוש (לא מדֻיק) של המלה הקשה רגליות, שחדר אח"כ לתוך נוסח התוספתה.]
7 [צ"ל רוגלית ורוגלית במ"י.]