פ"י, רֹגַע, ― רָגַע האל את הים, החזיר אותו לאחוריו, השקיט אותו1, zurückjagen; refouler; to drive back: ואנכי יי' אלהיך רֹגַע הים ויהמו גליו2 (ישע' נא יה). כה אמר יי' נתן שמש לאור יומם וכו' רֹגַע הים ויהמו גליו (ירמ' לא לה). בכחו רָגַע הים ובתובנתו מחץ רהב (איו' כו יב). ― ואמר המשורר: השקט שאון לבי ותחיש לי פדותי צור מחריב הרים וים רוגע (עמנו', מחב' א, 5). ויפדה איש אביון נכאה גוע, האל ימים רוגע (כהנת אברהם א לד ז). אמשל זמני אל זמן ורגע רוגע בשוא גלים ואין מרגוע (שלמה אוליוירו, יד לשון, חתימה). ― וכמו °נפע', רגע האדם, נח: טרוחי שחין וכאב וחולי מעים רוגעים ומתרוחים באווי קרת מים (ר"א קליר, תכנס לארץ, תפלת גשם). גישת צקון מכפל כפגעה דלג פעם3 וזאת רגעה4 (הוא, אתית, קרוב' פרה). מילדי יום אל תבהל כי ילדי יום לא ירגעו (ראב"ע, מילדי יום, כהנא א, 82). בכל יום תעלה גבעות ותרד בקעות ותיגע ולא תרגע (ר"י חריזי, תחכ' 7, 47). וכאשר השלמנו לאכול הכינו לנו מטות רעננות ומנוחות שאננות ושככנו ורגענו מן היגיעה אשר יגענו (שם י, 104). וכאשר יגע הכפרי ולא רגע ורדף אחרי תרנגולו (שם שם, 105). בעדם יגעתי ולא רגעתי עד נגעתי (הוא, אגרת לשון הזהב, דברי חפץ, אדלמן, ה). ויגע בתוכה איש ולא ירגע ויצמא אל מקור מימה ויחנק ברק (הוא, הענק ב לח). ― ובינ' פעו' °רָגוּעַ, שנתנה לו מנוחה: רגועים5 בנהום יגיחום רתק חול לתהום עינות תהום (שמעון בר יצחק, אדון אמנני, קרוב' א שבוע'). ייטב לבבך הגביר אל תחרד מסערת רוח ים רגוע (ר"י הלוי, גבר זמן, דיואן א, 103). ופקוד בחסדך גפן וכנה היתה בביתך מאז נטועה, שמתה בידי גוים רגועה (אל רם ונשא, סליח' ר"ה, סדור ארם צובה, תנ.). וגם אנו מפקידים נשמותינו בידו בכל ערב ומאמינים בו שיחזירנה אלינו שלוה ושקטה ורגועה (הלבוש, או"ח סו י).

― נִפע', הֵרָגְעִי, ― נִרְגַּע, החזר למקומו, למנוחתו, sur Ruhe kommen; se calmer; to calm down: הוי חרב ליי' עד אנה לא תשקטי האספי אל תערך הֵרָגְעִי ודמי (ירמ' מז ו). ― ואמר המשורר: אך לא עליהם יהיה גשם דמעותי, הכי הם בזבול נרגעו (יעקב פראנשיס, אל מה אדניך, הוס' למתק שפתים, 98).

― הִפע', הִרְגִּיעַ, הִרְגִּיעָה, הַרְגִּיעוֹ, אַרְגִּיעַ, תַּרְגִּיעַ, ― א) הִרְגִּיעַ האל את העם, החזיר מנוחתו, beruhigen; calmer; to calm down: כי תורה מאתי תצא ומשפטי לאור עמים אַרְגִּיעַ6 (ישע' נא ד). מצא חן במדבר עם שרידי חרב הלוך לְהַרְגִּיעוֹ7 ישראל (ירמ' לא א). גאלם חזק יי' צבאות שמו ריב יריב את ריבם למען הִרְגִּיעַ8 את הארץ והרגיז לישבי בבל (שם נ לד). ― ב) כמו נפע', נִרְגַּע: ובגוים ההם לא תַרְגִּיעַ ולא יהיה מנוח לכף רגלך (דבר' כח סה). ופגשו ציים את איים ושעיר על רעהו יקרא אך שם הִרְגִּיעָה לילית ומצאה לה מנוח (ישע' לד יד). ― ואמר בן סירא: כן איש אשר אין לו קן המרגיע באשר יערב (ב"ס גני' לג לא). ― ובתו"מ: הדא דאת אמר בתינוק שאינו מרגיע9 אבל בתינוק מרגיע צריך שני עדים (ירוש' קידוש' ד ב). ― ובסהמ"א: ויעש המלך כן ויפקד על העם שני שרי צבאות ואת דניאל הפקיד על שניהם לשפוט את העם וירגיע המלך בהיכלו (יוסיפון פרק ג). ואשמעה לעצתו ואנוח וארגיע בתוך ביתי ויקל ממני טורח המשא (שם שם). ועתה אדוני המלך תפול נא תחנתי לפניך לשלחני ללכת לביתי להרגיע ולעבוד את אלהי אבותי (שם שם). אשלחך לשלום לנוח ולהרגיע בביתך (שם שם). וכל לשון נופש הוא לשון נפש שמשיב נפשו ונשימתו בהרגיעו מטרח המלאכה (רש"י, שמות לא יז). כשרוכב סוס א' ומושך סוס א' אצלו ביד ורוכב פעם על זה ופעם על זה להרגיע את חבירו (הוא, סנה' כא:, ד"ה לאפושי). הרגיע בחייך והתענג על טוב וגרש עצב מגיו (ב"ז, ב"ס ל כה). המרגיע ינוח מעמל גדול (שד"ל, בית האוצר, 174). ― ואמר הפיטן: סנהדרי עשרים ושלשה ריבות מרגועים (אזהרות ר' אליהו הזקן, קבץ מע"י גאו' ב, 60). קול מבשר פדיון אשמיע ואושיע אהבי וכו' אתנהו עליון על כל עם וירגיע (רי"צ גיאת, אסבלה, שעה"ש 26). ― ואמר המשורר: לו רעיון יעוף כבן רשף ועל כנפי כרובים יחמד לרגיע (רמב"ע, אל השחקים, ברודי, קסב). ליל בו יחל פני מידעי אומר לאט אשקוט וארגיעה (הוא, תרשיש ז, 60). כחמס עבודתך הקשה הוגעתני ומנשוא עוליך לא הרגעתני (עזרא הבבלי, תוכח' מוסר, יא, סד:). אמר לבהלני חסר לבב ללא דבר וצור אמר להרגיעני(משלם דאפיאירה, כנור פתח, ידיעות מכון שוקן ד, פ). ― °ובנוסח מצבות קדומות באיטליה: פה הרגיע יוסף בן בנימן שמת מבין שלושים וחמשה שנים (הכתובות העבריות של המאה התשיעית בוינוסה, קאסוטו, קדם ב, 106). פה הרגיע בלב בן נתן וכו' (שם שם, 109).

― הָפע', °הֻרְגַּע, בינ' מֻרְגָּע, מורגע, ― שהרגיעו אותו, שנח: ראו אותו (את האב) מרגע10 על ידיו ועל רגליו וגמי נתון לתוך פיו והוא נמשך אחר בנו (ילק' שמע' תהל' תתמו). ואחר יורגע ואחר יעשה קרני מציצה אצל הבאהל והראש ונקרת הערף ועל השוק, ואחר יורגע ואחר תשלשל ולא תמיש מעשות כך להרגיעו ותחזר חלילה עד שינוקה (קאנון ג א ה ז).