1 [התרגומים הקדומים (כגון השבעים  τό πλεῖον αὐτῶν, ולג' et amplius autorum, התרג' הארמי: וסוגעיהון) תרגמו כאלו במשמ' רֻבֵּיהֶם (רֻבָּם) או רָחְבָּם; והפרשנים העברים, לפי דעתם על כל השרש רהב, כלשון גדולה ושררה (רש"י), ימי הכח והחֹזק שהם ימי הבחרות (ראב"ע), מה שיוסיף עליהם —  על שמונים שנה —  ויגבר (ריב"ג) וכדו', ורֹב החדשים מפרשים כלשון גאוה וגאות.  אך אין פרושים אלו מתאימים ביותר, ואפשר שיש לראות באותיות ורה בם שתי מלים, אולי ככתיב חסר במקום:  וְרָאָה (או וְרָוָה) בם עמל ואון, או אף במקום והרה בם עמל ואון,  וצ"ע.]