א. רָהַט

*, פ"י, — שם רהיטים וקורות: רהיטנו ברותים, מקום שהכהנים רהוטים1 בברותים חמד"א ויצף את קרקע הבית בצלעות ברושים (מד"ר שה"ש א יז, קורות בתינו).

— פִע', *רִהֵט, — כמו קל: למדה תורה דרך ארץ שיהא אדם מקרה בארזים ומרהיט בברותים, שנאמר קורות בתינו ארזים רהיטנו ברותים (ר' יוחנן, שם שם). — °ונוהג הפעל היום במשמ' שם כלים בדירה, möblieren; meubler; to furnish.



1 [צ"ל רוהטים, עי' מ"כ, ועי' פִע'.]

חיפוש במילון: