רְהִיטָה

°, ש"נ, — תכונת המלה הרהוטה בדבור, Flüchtigkeit; rapidité; — ty:כי שוא נע מסבב רהיטת הברת המלה למה שאחריו ושוא נח מעכב מהירות המבטא בן-זאב, תלמוד לשון עברי ב, יט, 41.

חיפוש במילון: