רַהֲטוֹן

* 1, ש"ז, — פלוגה שבצבא: שנים עשר מזלות בראתי ברקיע ועל כל מזל ומזל בראתי לו שלשים חיל ועל כל חיל וחיל בראתי לו שלשים לגיון ועל כל לגיון ולגיון בראתי לו שלשים רהטון ועל כל רהטון ורהטון בראתי לו שלשים קרטון וכו' (ריש לקיש, ברכ' לב:). — ובסהמ"א: ואם אתה חולק ש"ס חלקי הרקיע על י"ב מזלות הרקיע יהיו כל חלקי מזל ומזל מהם שלשים חלקים ואנו קוראים לכל חלק וחלק מהם חיל וכו' וכל חיל וחיל נחלק לס' חלקים ונקרא כל חלק רהטון וחכמי ישמעאל קורין לו שבר, וכל רהט' ורהט' נחלק לס' חלקים נקרא כל חלק מהם לגיון (ראב"ח הנשיא, צורת הארץ ג). — ואמר הפיטן: רבוא כוכבים לגסטרא כימות חמה ברה, השטרתי חיל לגיון קרטון ורהטון בעבורה (מנחם ברבי מכיר, אל אל שדי, יוצ' שבת נחמו). לגיוני גיסטרא וכל צבא ריהטון (קונט' הפיוטים, 18). כל לגיון ולגיון ורהטון כקטון כגדול (ר"י נגארה, הקד' זמירות ישראל).



1 [אמנם נראה לפנינו מלה יונית או רומית, אך לא הוכח מקורה כל צרכו, עי' בדברי  קרויס, .Lehw ובהערת לֵו שם. ואולי יש לחבר את המלה עם הרומ' rata (pars), חלק קצוב, שעור, שממנו אף בלשונות אירופה Rate, rate במשמ' שעור, דרגה וכדו'.]

חיפוש במילון: