רַהֲטָן

°, ש"ז, — רָץ: הרטנין, על שם מקומן והרב בעל הערוך ז"ל פירש הרצים היוצאין בסודר שעל כתפיהם מקובץ בשביל שלא יתעכבו לרוץ, רטנים כמו רהטנים (ר"ן על הרי"ף לשבת סח:).

חיפוש במילון: