רִוּוּי

°, ש"ז, — משקה, שמן מְרַוֶּה, ופעֻלת המרַוֶּה והמשקה: זרזיף וכו' גם מלה זאת אין לה דמיון בתורה, ופתרונה כמו ריווי ארץ (מנחם, מחברת זיין, זרזיף). ונשמעה התורה מתוך האש יען ששומרה ינצל מן שביבה ויתרוה ברווי (ר"י הדסי, אשכל הכפר, דבור לא תחמוד, אות י). וכן אף ברי יטריח עב פ' בריווי יכבד העב (ר"ש פרחון, מחברת הערוך, טרח; וכעין זה שם רוה). — ואמר הפיטן: קרוא קשב קהלתם, רצף ריווי רעיפתם (ינאי, אימרות איום, קרוב' שבועות, זולאי, רפד). השתיל שתילי עדן ברווי ענינת טל (ר"א קליר, אאגרה, תפלת טל). חש חפשי מדודי, דץ ברווי דודי (שלמה הבבלי, אור ישע, יוצ' א פסח). באור פלאיו אטיף במען בעשותו נוראות לרווי לען (ר"י טוב עלם, אאמיר מסתתר, יוצ' שבת הגדול).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים