1 [כנראה אין לפנינו במלים כגון רֶוַח, רְוָחָה, אלא מבטא אחר של רוּחַ וכדו', ביצירת עִצּוּר מלא במעבר בין תנועה לתנועה; כי מצד הענין אין הרֶוַח שבין שני דברים אלא הרוּחַ (ז"א האויר) שביניהם, וכן מנֻק':  וְרֶוַח תשימו בין עדר ובין עדר בראש' לב יז, אך במקום אחר וְרוּחַ לא יבא ביניהם איו' מא ח. וכן בא השרש בשתי הגיות אלו ובחית גרונית גם בארמ' ובסור' (רוּחָא, רְוַח), ובערב' רוּח روح, רִיח ريح, וגם רַוִחַ روح, ועי' בהערות לערכים שאחר זה.  ובשבא' המאֻחרת בא רח במשמ' רוּחַ ונשמה, וכן כנראה גם רח בכתבת כנענית מקרת חדשה סלושץ, אוצר הכתובות הפיניקיות 155, 3, ובאוגרית' רח במשמ' רוח (סערה) כבעבר', אך בכוש' בא בהפוך ההגאים רַחֵ(י) במשמ' רֵיחַ, ובמשמ' רַוֵּחַ בא בכוש' רַחַ'וַ בחית חכית, וכנראה זה שרש אחר שאין כנגדו בעבר'.  ואפשר שיש לראות רחב (מתוך רחו) כהרחבה של רוח.  באשור' אין השרש. 
ואמנם אין להתעלם גם מדמיון ההוראות של רוח אל נוּחַ, שבמשמעותו  ממש בא בערב' רק רוח روح או ריח ريح בבנינים שונים.  ועל כן אפשר שנתאחדו בשרש רוח, ריח בעבר' שני שרשים שבלשון הקדומה.]