* 1, ריוח, ש"ז, — א) חלל ריק שבין דבר לדבר, Zwischenraum; espace, intervalle; space (between): ורֶוַח תשימו בין עדר ובין עדר (בראש' לב יז). — ובתו"מ: המקרה סוכתו בשפודין או בארוכות אם יש ריוח ביניהן כמותן כשרה (סוכ' א ח). טפחיים מכאן וטפחיים מכאן וטפחיים ריוח באמצע כדי שתהא הרוח מנשבת ביניהן (מנח' יא ה). וראשי הגיזרין הפנימי' הי' נוגעים בתפוח וריוח היה בין הגיזרין שהיו מציתין את האליתא משם (תמי' ב ד). שלשה קישואין ושלשה דילועין וארבעה נטיעות הרי אילו מצטרפין וכו' וכמה רוח יהא ביניהם, רבן שמע' בן גמל' אומר כל שתחתיו וחוצה לו כמלא צמד בקר וכליו (תוספת' שביע' א ג). והיה משה תפוש בטפחיים והקב"ה בטפחיים וטפחיים ריוח באמצע (ירוש' תענ' ד ח). צריך ליתן ריוח בספר מלמעלן שתי אצבעות ומלמטן שלש (שם מגי' א יא). חמשה שכתבו בתוך הגט איש פלוני מגרש פלונית ופלוני פלונית ופלוני פלונית וזמן אחד לכולן והעדים מלמטה כולן כשרים וכו' זמן לכל אחד ואחד והעדים מלמטה את שהעדים נקראים עמו כשר, ר' יהודה בן בתירא אומר אם יש ריוח ביניהן פסול ואם לאו כשר שאין זמן מפסיקן (גיט' פז.). זמן לכל א' וא' וריוח לכל אחד ואחד והעדים מלמטה את שהעדים נקראין עמו כשר' ר"מ אומר אע"פ שאין ריוח ביניהם פסול שהזמן מפסיקן (שם שם). אל ימעט אדם את הכתב לא מפני ריוח של מטה ולא מפני ריוח של מעלה (מנח' ל.). ר"מ היה כותבה (ק"ש) על דוכסוסטוס כמין דף ועושה ריוח מלמעלה וריוח מלמטה ועושה פרשיותיה פתוחות (רשב"א, שם לב.). מניחין בין דף לדף בתורה ריוח שתי אצבעות ובנביאים ובחומשין ריוח גודל אחד, מניחין מלמטה בתורה ריוח טפח וכו' (סופר' ב ד). נקבו (העורות) במקום הכתב פסולים, במקום הריוח כשרים (מסכת תפילין, קירכהים, 18). — ומ"ר *רְוָחוֹת: אם רצה להוסיף יוסיף ובלבד שלא יהו הרוחות מרובין מן הכתב (סופר' ב ד). — ובסה"א: נמצאת השורה בין כתב ובין רווח מאה ועשרים וארבע אצבעות (שו"ת הגאו' מן הגני', גינצבורג, 35). — ואמר הפיטן: פיסקות ורווח ביניהם להתבונן בעיניניהם (ינאי, ארבעים ותשעה, קרוב' שבועות, זולאי, רפד). — *ובמשמ' הפסק של זמן, Zwischenzeit; interval(le): (המוכר בהמה לחבירו צריך להודיעו, אמה מכרתי לשחוט, בתה מכרתי לשחוט) אימתי בזמן שאין לו ריוח אבל יש לו ריוח אין צריך להודיע2 (ר' יהודה, חול' ה ג). — *ובמשמ' תוספת זמן והרחבתו3: לרוח היום, לריוח היום, הרי אני מרויח לו את היום, כך אמרתי לו כי ביום אכלך ממנו מות תמות וכו' הריני נותן לו יום אחד משלי שהוא אלף שנה (מד"ר בראש' יט). — *ורֶוַח בין מלה למלה בדבור, הפסק בין המלים הסמוכות זו לזו: תני רב עובדיה קמיה דרבא ולמדתם, שיהא למודך תם, שיתן ריוח בין הדבקים, עני רבא בתריה כגון על לבבך, על לבבכם, בכל לבבך, בכל לבבכם, עשב בשדך, ואבדתם מהרה הכנף פתיל, אתכם מארץ (ברכ' טו:). — °רֶוַח שְׂפָתַיִם במשמ' צחוק בלחש: אם ישחק (הפרוש) לא ירבה, ואם יכעס לא יתקצף, שחקו ריוח שפתים4, ושאלתו ללמוד וכו' (ר"י א"ת, חו"ה, הפרישות ד). — ב) כמו הַרְוָחָה, מצב האדם שרָוַח לו, הרחבה והקלה: כי אם החרש תחרישי בעת הזאת רֶוַח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו (אסת' ד יד). — ובתו"מ: שאם היתה יולדת בצער יולדת בריוח, נקבות יולדת זכרים וכו' (תוספת' סוט' ב ג). מה אם שאלה שהיא מדוחק אומרה בשומע תפילה, אזכר שהיא מריוח לא כל שכן (רב חונא, ירוש' ברכ' ה ב). אם למדת תורה בשעת שביעה אל תשוב לך בשעת רעבה, אם למדת תורה בשעת הריוח אל תשוב לך בשעת הדחק, לפי שטוב לו לאדם דבר אחד בצער ממאה בריוח (ר' ישמעאל בר' יוסי, אדר"נ ג). הלמד תורה מדחק סופה לעשותה מריוח (אדר"נ נוסח ב לה). צדיקים בצער והעולם בריוח (ר' ינאי, מד"ר בראש' מח). כשהיית בצרה נדרת וכשאתה בריוח שכחת (תנחו' וישלח ח). — *ובשמוש מיֻחד, הרוחה שנעשתה לסוחר וכדו' ע"י זה שקבל מחיר עודף על הוצאותיו, Verdient, Gewinn; gain, profit: והיו התלמידין רואין את הריוח שהרויח (מדר' תהל' צב). — ובסהמ"א, וגם מ"ר °רְוָחִים: ואם תאמר יהא כולו פיקדון, ברשות רבו עומד וכל ריוח שיבוא לו ממנו אסור ליהנות ממנו (הלכ' פסוק' לתלמידי רב יהודאי גאון, 39). ונפשו תתבענו בכחותיה אשר נטבעה עליהם מהשמע והראיה והדבור והעסק והאכילה והשתיה והמשגל והריוח בממון ותקנת ביתו וכו' (ר"י א"ת, כוזרי ג א). אם הפירות בזול ולא ימצא מעות ולא במה שישתכר ואבדה פרוטה מן הכיס יצא לכל מקום שימצא בו ריוח (רמב"ם מלכים ה ט). אל יהיו משל אחרים בידך בריוח שלך, כי כמו שאתה מרויח כן יהא הוא מרויח, נמצא שגזלת לו כל אותו הריוח (ספר חסידים תתתמז). שרויין (ישראל) בצער כויכול שרוי עמהם בצער וכו' שרויין בריוח שרוי עמהם בריוח (מדה"ג, שמות ג ב, הופמן, 24). ראובן שנתן ממוני לצדקה ואמר זה הממון ינתן בריוח ומן הריוח יקחו הקהל לשכור רב הישר בעיניהם והקרן יהיה קיים (מרדכי, ב"ב תפו). שהוא חפץ שימצא המלוה לגבות בריוח מן הלוה שמתוך כך לא יחזור עליו (טוחו"מ לז). ועוד יקחו מאה זהוב' וילוו אותם ג"כ על הרווחים בסך הנ"ל ויתנו הרווחים למי שיש לו בתולה הראויה להנשא (פנקס ק"ק קראקא, החוקר תרנ"ד, 69). הוצרכו אנשי הקהלה להלואות רבות ברווחים גדולים (ר' יו"ט הלר, מגלת איבה, 10). שכל אחד ואחד ישלי בתיבה העשויה לדבר החלק המגיע לו כפי נכסיו ורוחיו מדי חדש בחדשו (מורפורגו, שמש צדקה א, עה.). — ואמר הפיטן: על קיניין ועל החסרון, על ריווח ועל הצרה, על שלום ועל הייסורין וכו' בכל מידה ומידה וכו' קדושת שמך לא תמוש מפיהם (ינאי, על אורה, קרוב' במדבר, זולאי, רכב). קפידת הרוח המיש, רווח והצלה החיש (הוא, אז מאז, קרוב' פסח, שם, רסז). — ואמר המשורר: בנסיון הדברים יש ללב ריוח והרגע ואין חבר ולא אוהב למתעולל עליו רֵעַ (ר"ש הנגיד, בן משלי קעו, ששון, קלח). ומשכיל בצרה מכסיל נכר כי ברוח5 אשר השכיל ושכל שוים (שם תרמ, קצה). נואם שקרים יחשוב כי לו ריוח בלי קרן והוא שקר (שם תת, ריד). רוח בלבב יש בקראו כי מספר פקודיהם כמו יהלום (רמב"ע, תרשיש ז, 66). — ומ"ר °רְוָחוֹת, ריווחות6: ועל הריווחות שעשה עם הנכרים השיב כי טובת הנאה שלו הם (באר עשק, ש' מו). והניח נכסים בהקפה ביד אנשים עברים במקום אחד בתנאי שישלחו אליו הריווחות לירושלים (שם עה). שמי מהם שישים בחנות מעות וכו' יקח מהריוחות הנכנסות תשעה לכל מאה (שם צ). — °ובלשון חכמי הקראים במשמ' הערב' כסב או אכתסאב7, זכות האדם במעשיו אע"פ שאלה תלויים ברצון הבורא: וקצת מכת אשעריה שהשלימו לה ביכולת הנבראת קצת התלות בפעל, באמרם שחנוי המעשה בחנית היכולת עלה הוא הנקרא ריוח בלשון חכמינו (ר"א הקראי, עץ חיים ד, 17). ומענה הריוח לפי דעתם היא הרשות (שם פו, 115). והדעת השנית דעת כת אלעשריה וכו' ששמו ביכולת הנבראת לאדם קצת התלות בפועל, וזהו הנקרא ריוח לפי דבריהם, ויחסו המעשה אל השם בעשיה ואל האדם יחסוהו בריוח (שם שם).