1 פ"ע, יִרְוַח, — רוח לאדם, נִתַּן לו רוּחַ ורֶוַח. רחב והוקל לו, weit, frei werden; devenir, large, libre; to become wide, free: והיה בהיות רוח אלהים אל שאול ולקח דוד את הכנור ונגן בידו וְרָוַח לשאול וטוב לו וסרה מעליו רוח הרעה (ש"א יו כג). אדברה וְיִרְוַח לי אפתח שפתי ואענה (איו' לב כ). — ובתו"מ2, רָוְחָה התורה, ההלכה, התרחבה והתפשטה, sich verbreiten; se répandre; to spread, בינ' רֹוֵחַ, רֹוַחַת: משם היה יוצאת הלכה ורווחה בישראל (תוספת' סנה' ז א). ראה היאך הלכה זו רווחת בישראל (ר' יוחנן בן נורי, ירוש' יבמ' א ו). הלכה רווחת בישראל שמוטת ירך בעוף טרפה (ריב"ל, חול' נז:). — ובינ' פָעוּ', *רָווּחַ, מקום רָווּחַ, שיש בו רֶוָח, כמו מְרֻוָּח: ואין נוטלין עצה אלא במקום רווח3 בענין שנאמר וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה במקום רווח (רשב"ג, מד"ר בראש' עד). — ומ"ר *רְווּחִים, בנגוד אל צָפוף: עומדים (בביהמ"ק) צפופים ומשתחוים רווחים4 (אבו' ה ה). אמר רב, בשעה שישראל עולין לרגל עומדין צפופים ומשתחוין רווחין ונמשכין אחת עשרה אמה אחורי בית הכפורת, מאי קאמר, הכי קאמר אף על פי שנמשכין אחת עשרה אמה אחורי בית הכפורת ועומדים צפופין כשהן משתחוין משתחוין רווחים וזה אחד מעשרה נסים שנעשה במקדש דתנן וכו'5 (יומ' כא.). ואף בירושלים עומדים צפופים ומשתחוים רווחים (מד"ר בראש' ה). — ובסהמ"א: שהלכה רווחת היא כל המצוות כלן אדם מברך עליהן קודם לעשייתן (סדר רע"ג השלם ב, קפט:). והלכה רוחת היא להלקותו בכזית ולעברו בלא מלקות בכשעורה (והזהיר, ויקרא, ג.). שהלכה רווחת היא הכל הולך אחר השוחט (שם שם, ו.). והלכה רווחת היא שאין מברכין בורא מיני מזונות אלא על דבר שהוא מחמשת המינין (ר' שמואל בן חפני גאון, שער ברכ' בית תלמ' ב, 378). כשתופרין התפילין תופרין אותן ברבוע והלכה רווחת שיהיו בכל צד שלש תפירות וכו' (רמב"ם, תפילין ג י). ומנהג רווח בכל ארץ אשכנז שלא לאכלה (כל בו, אסור והתר, קיד:). ואם לא עשה כן אסור לו לאכול ולשתות וכן הלכה רווחה בישראל (אור זרוע, הלכ' שבת נב). — ונוהג בדבור, הדעה הרווחת וכדו', במשמ' הדעה הנוהגת ברחבי העם. — °כמו הִפע', הִרְוִיחַ, רָוַח לו, ואף הרויח כסף: הנה אלף כסף כנגד אלף שלקחת מראובן ונלכה שנינו למקום פלוני, והלך עמו ורווח הרבה (תשו' הגא', הוצ' קרוניל עמ' 4). אם יחמס אותך חברך תפוס עליו בינו לבינך בלבד אם ישמע לך כבר רוחת (ר"י א"ת, מבחר הפנינים, 32). שלחתי בידך זקוק בעיר פלוני לקנות לי עורות כבשים וקנית בכספי לעצמך ורוחת (כל בו, סי' קכג מא, קלט:). ופעם אחת הלכתי לארץ הדו וסחרתי בה עד אשר רוחתי שמה הון רב (ר"י זבארה, שעשועים ו, דודזון, 56).

— פֻע', מְרֻוָּחִים, — מְרֻוָּח, שיש בו רָוַח, רחב, geräumig, weit; spacieux, ample; spacious, ample: האמר אבנה לי בית מדות ועליות מְרֻוָּחִים וקרע לו חלוני וספון בארז ומשוח בששר (יר' כב יד). — ובתו"מ6 בנגוד אל רָצוּף: אי במרווחין אף ב"ש מודיי שהוא נותן פיאה מאחד על הכל, אם ברצופין אף ב"ה מודה שהוא נותן פיאה מכל אחד ואחד (ירוש' פאה ג א). אם במרווחין דברי הכל אסור, אם ברצופין דברי הכל מותר (שם שביע' ב י) תמן מרווחין ורצפן במחלוקת, רצופין וריווחן דברי הכל, ברם הכא וכו' ר"ש אומ' גל נפל עליהן ורצפן, ורבנן אמרי מרווחין היו ורצפן (ר' יוסי, שם נזיר ט ג). ואין נוטלין עצה אלא במקום מרווח7, שאין יועצין אלא בשדה (רשב"ג, מדר' קהל', כל זה נסיתי). בית המלכות, נתנה אותן בבתים מרווחין מפני שדרכה של אשה מצויה לקלקל (ר' יצחק, שם אסתר, גם ושתי המלכה). — ובהשאלה, הלכה מְרֻוַּחַת, כמו רֹוַחַת: על שער בת רבים, זו ההלכה שיוצאה מבית שער ומרווחת לרבים (שם שה"ש י, צוארך). ואמר המשורר: אליכם אקרא ישבי דבירים מרוחים ובארזים ספונים (ר"י חריזי, הענק רט, ספר היובל להרכבי). גם בניני בתיו מחקקים נאים עליותיו מרוחים (יעקב בן אלעזר ספר המשלים ז, ידיעות מכון שוקן ה, רלה). — °וחוט מְרֻוָּח: מי סברת שהחוט היה דק, מרווח היה (רגמ"ה, בכורות יז:). — °דברים מְרֻוָּחִים, דברים המתקבלים על הדעת8, בנגוד אל דברים דחוקים: וא"א הרא"ש ז"ל כתב בתשובה להעמיד דברי הרמב"ם בדוחק ודברי ה"ר ר' ישעיה מרווחין ביותר (טוח"מ רפ). — זוית מרוּחת, זוית העודפת על תשעים מעלות, stumpfer Winkel; angle obtus; obtuse angle: והזוית השניה שבצדה וכו' מחזקת יותר מן 90 מעלות ותקרא זוית מרווחת ובל"ל אנגלוש אבטוזוש (ברוך משקלוב, עמודי השמים א, ד.).

— נִפע', *נִרְוַח, — נרוַח האדם, רָוַח לו ממחלה או מצרה: לשלשים יום היה באה המכה (על מצרים) והיתה עושה שבעת ימים והולכת לה והיו נרווחין כ"ג ימים בין מכה למכה (מד"ר דבר' ז). — °זוית נִרְוַחַת, זוית עודפת על תשעים מעלות: מהם זוית נצבה וכו' ומהם זוית נרוחת והיא העודפת על הזוית הנצבה וכו' ומהם זוית חדה (ראב"ח הנשיא' חבור המשימה והתשבורת א, 8). ולמשלש שיש לו זוית נרוחת והוא הנקרא מרויח הזוית (שם שם, סו). אם תהיינה זויותיהן שוות שלא תהיינה אחת מהם לא חדה ולא נרווחת יותר מחברתה המוקשת לה (שם שם, 18).

— פִע', *רִוַּח, — רִוַּח דבר, שם רוַח בתוכו, עשאו מְרֻוָּח, הרחיב אותו: מרווחין ורצפן במחלוקת, רצופין וריווחין דברי הכל וכו' (ר' יוסי, ירוש' נזי' ט ג). — ובסהמ"א: והמה לחיי עולם משיבים את הנפש ומחיים את הרוח ומרווחים9 את הגוף (מנחם, מחברת אות ז, 81). — ואמר הפיטן: בררת שחקים למכון שבתך ורוחת עליות לכסא הדרך (יוסי בן יוסי, אתה כוננת, עבודת יוה"כ, קבץ מע"י גאו' ב, 111).

— הִפע', *הִרְוִיחַ10, — א) הִרְוִיחַ החולה וכדו', רָוַח לו: אף החולין מרויחין ואיבריהן רפין עליהם (ר' חייא בר אבא, מד"ר בראש' יג). אברהם היה מתפלל על עקרות והם נפקדות ועל החולים והם מרויחים (ר' לוי, שם שם לט). לא סוף דבר אברהם הולך אצל החולה אלא החולה רואה אותו ומרויח (רב הונא, שם שם). — והרויח לחולה, הביא לו רוחה: כל מי שמבקר את ההולה פוחתים לו אחד מס' בחליו וכו' ובלבד שיהו אוהבין אותו כנפשם, אעפ"כ מרויחין לו (הוא, שם ויקר' לד). — ב) והִרְוִיחַ הסוחר וכדו', רָוַח לו ע"י שקבל יותר ממה שהוציא, gewinnen, verdienen; gagner, profiter; to gain, earn: יותר על מה שהם (מלוי ברבית) מרויחין הם מתחייבין שהן עושין את התורה פלסטר ואת משה טיפש, אמרו, אילו היה משה יודע שכך אנו מרויחין11 לא היה כותבה (ר' שמעון בן אלעזר, תוספת' ב"מ ו יז). הכל מתברך, משא ומתן מתברך והפרגמטוטין מרויחין (ר' יוסי בר זמרא, מד"ר בראש' יג). והיו התלמידים רואין את הרויח שהרויח (מדר' תהל' צב). — ג) והִרְוִיחַ לפלוני: אם יהיו צרות באות על בני לא תביא אותם זו אחר זו אלא הרווח להם מצרותיהם (מד"ר בראש' עה). — ובלי השלמה: אילולי ישראל לא היה מטר יורד ולא השמש זורחת, שבזכותן הקדוש ברוך הוא מרויח12 בעולמו (שם במד' א). — והרויח המבקר לחולה, עי' לעיל. — ד) והרויח לפלוני במשמ' נתן לו להרויח13: ישראל שהיה מוכר זתים בששים לוג טבולים, אמר לו (כהן) תנם לי וכו' ואני ואת חולקין את המעשרות אסור וכו', א"ר יוסי כאן במרויח לו, ותני כן אם היה מרויח לו אסור משום רבית ומשום בזיון קדשים (ירוש' דמאי ו ה). — ה) הִרְוִיחַ את היום, האריך אותו: לרוח היום במקור נדפס 'ביום', לריוח היום הרי אני מרויח14 לו את היום, כך אמרתי לו כי ביום אכלך ממנו מות תמות, אין אתם יודעים אם יום אחד משלי אם יום אחד משלכם, אלא הריני נותן לו יום אחד משלי שהוא אלף שנה (מד"ר בראש' יט). — ובתפלה: פרנסנו וכלכלנו והרויחנו והרוח לנו מהרה מכל צרותינו (ברכת המזון, רחם). — ובסהמ"א: נתברכו כל המעינות והרויחו מימיהן (משנת רבי אליעזר, 134). שכל שכר שירויחו לי מן השמים בין בממונך שנטלתי ממך ובין כל שכר המגיע לידי מכל צד הכל נחלק אותו (תשו' הגא', מנטובה, סי' נח). אני מאמינך, הודיעני בכמה קנית חפץ זה ואני מרויחך15 כך וכך (ערוך ערך אמנה). אין בו כח להרויח ולהתפרנס מיגיעו (רש"י, תענ' כב:, ד"ה יצטרך). רפאהו והרווח להם ותן להם חיותם (הוא, סוט' מט., ד"ה חייהו). דאין אדם נעשה שליח לחבירו שלא מדעתו להפסידו, אבל להרויח15 אנן סהדי דניחא ליה, לפיכך זכין ואין חבין (הוא, חול' פג., ד"ה אין חבין). שלא יהיו רשאין לדבר עמו ולישא וליתן עמו ולהרויחו14 ולהאכילו ולהשקותו ולבקרו בחלותו (תשו' ר"ת, מובא בשו"ת בנימין זאב עט). אם הרויח אדם פשוט בעולה שהטעהו לבו ולא מרצונו, אותו פשוט לא יערב עם מעותיו פן יספה הצדיק עם הרשע (ספר חסידים תתתלה). אבל ברבית אין טורח, ועוד שאם תאמר היה מרויח בשלו הרי שב ולא תעשה ועוד רבית אסור (שם תתתתשנח). שיראה לי שכל שירויח המתעסק אם יהיה שם הפסד יפסיד שני שלישי החלק שהיה מרויח (רמב"ם, שלוחין ו ה). ונקנה מן הסחורות המתבקשות בארצנו ותרויח בהם ממון גדול (מעשה ירושלמי, נוסח קושטא, הוצ' זלוטניק, 47). והנה אבאר שהוא (אריסטו) לא הרויח בזה (בהנחתו) כלום (ר"ש א"ת, מו"נ ב יט). הסוחרים פעמים מרויחים פעמים מפסידים וסחורת החכמה כולה ריוח (ר"י בן נחמיאש, משלי ג יד). כי הצליחו האל עושיו והרויחו בכל מעשיו (עמנו', מחב' יד, 105). א"ל כך וכך הרוחנו ולא יותר, אמר וכו' אתה אמרת לי שהרוחתם חמשים (שו"ע חו"מ פא לא). — ואמר הפיטן: הנה העם תרויח לדחוקים ותעשה דין ומשפט לעשוקים (אליה בן שמעיה, אויתיך קויתיך סליח' יום ג). — °ובמשמ' הרחיב והאריך, erweitern; élargir; to enlarge: וכך אנו נהוגין שמתחילין חזון ישעיהו והיו הראשונים מסימין אותה אם תאבו ושמעתם, ועכשיו מרויחין בה עד בית יעקב לכו ונלכה ב' ה' (תשו' הגאו' כב, הרכבי, עמ' 9). — °והִרְוִיחַ את הזמן לפלוני, האריך לו את הזמן16: אבל אלו לא יוכלו עמוד במשפט ובודאי צריך אני להביא עליהם פורענות, לכן ארויח להם זמן לכך אולי ישובו (פענח רזא עה"ת, ב:, בראשית). — °הרויח במשמ' הֵקֵל: בבגדאד המדינה הגדולה ראו החכמים כי בזמן שהן מרויחין בדברים הללו לשאת ולתת עם הנידה ובמושבה וכו' הרי יש עם הארץ מפורצין בדבר ובאין לידי הרגל עבירה (שו"ת הגאו' מן הגני', גינצבורג, 206). — °ובדקדוק, הִרְוִיחַ (בין ההברות) בגעיא, שָׂם רֶוַח במבטא: לפטם את המלה להתיז בדרבן כמו והכהן והבקר ולהרויח בגעיה ולהחביר מלה לאחותה (הורית הקורא, דרנבורג, 90). — °ובהנדסה, משֻלש מַרְוִיחַ זוית, משלש שיש בו זוית נרוַחת: ולמשלש שיש לו זוית נרוחת והוא הנקרא מרויח הזוית (ראב"ח הנשיא, חבור המשיחה והתשבורת א, 10). — °ובשמוש לא מדויק, הִרְוִיחַ במשחק דבר: מה ששוחקין נערים ובתולות בשבת לגלגל אגוזים והנוגע את שלו בגילגולה את של חבירו הרויח כולם נכון לאסור בשבת (מהרי"ל, הלכות שבת). וכן נשים המשחקין באגוזים על גבי קרקע וכו' כשמכין זו בזו והקול נשמע יודעין שהרויחו (מהר"ם, מנהגים מט).

— הִתפ', *הִתְרַוַּח, נִתְרַוַּח, — היתה לו הרוחה17, הִרְוִיחַ: רבי יונה בשעה שרואה בן גדולים שירד מנכסיו והוא מתבייש ליקח היה הולך אצלו ואומר לו, בשביל ששמעתי שנפלה לך ירושה במדינת הים הא לך חפץ זה, לכשאתה מתרויח את נותנו לי (מד"ר ויקר' לד)18. — ובסהמ"א: צאו ופשטו יד בערי הגויים אשר סביבותיכם והתרווחו מן הבזה ומן השלל וזו היא מלחמת הרשות (רבנו נסים, קטע מס' המפתח למס' ברכות, REJ Avr. 1902, עמ' 296). פרוש לפוש כגון שיגע במשוי שעליו ומתכוין לעמוד להתרוח ולנוח כדי שיסור יגיעו (ר"ח, שבת ה:). דבר קניטה דעתיה בכעסיה מתרווח בקריעת בגדיו ונמצא עושה נחת רוח ליצרו (הוא, שם קה:). שמשעה שירד יעקב למצרים פסק הרעב ונתרווח העולם (בראשית רבתי, אלבק, 224). כיון שיש חום יושבין באויר החצרות להתרווח לרוח, לפיכך אין מניחין אויר החצר בורה בלא בני אדם אלא שוכנים בה (ערוך ערך תרבץ). מה שאינם בעלי חיים מותרי' הם להתרווח בעליהם מהם (יהודה הדסי, אשכול הכפר סי' שעב באמצע). וכיון שיתרווחו העשבים הטובים (אחרי הנכוש) הרי מתגדלים ומתעבים (ר' שלמה בן היתום, פרוש מו"ק, 3). יודעין אנחנו שאנו דחוקין למים ומיום שבא צדיק זה נתברכו המים ונתרווחנו בהן (שכל טוב, בראש' כט כב). וכאשר הם נתרווחו בהקדש וכו' חובה עליהם לחון בטובת הנאה זו (חיד"א, מעגל טוב, 85). הנפש מתפעלת והדעת מתרווחת19 והכונה מתעוררת מתוך הלימוד בספר נאה ומהודר (הקד' תשו' ר' עקיבא איגר א, ד"ה ואלו דבריו). — ואמר הפיטן: טרוחי שחין וכאב וחולי מעים רוגעים ומתרוחים באווי קרת מים (ר"א קליר, תכנס לארץ, תפלת גשם). — °ובמשמ' התרחב והתפשט: בזמן שאוכל הרבה מתרוחין הנקבים הדקים שבגופו הנודעים באלמסאם, ובזמן שמתרווחין אין אוחזין את השער ונושר מקצתו (תשו' הגאו' שצב, הרכבי, 208). בימות החמה הקרקע מתבקע ומתרווח בתפיחה ומתפשט (ערוך ערך מד). המעיים מתרוחין לפנות מקום לדבר המתוק (רש"י, עירוב' פב:, ד"ה דאי כר' יהודה). מאחר שמשתחוים רווחים ונתרווח20 המקום ע"י הנס אתה מזקיקו לימשך ולהתפשט אחורי בית הכפורת (הוא, יומ' כא., ד"ה מאי קאמר). מכיון שחתכו חודה של סכין הוא מתרווח לכאן ולכאן (הוא, חול' יז:, ד"ה אתלתא). — °ובמשמ' נפוץ ונתפשט בעולם: (הלכה) רווחת כבר נתפשטה ונתרווחה לנהוג (הוא, שם נז:, ד"ה ועל דא).