רוּחָנוּת
°, רוחאנות, ש"נ, — תכונת הדבר הרוחני, כמו רוּחֲנִיּוּת, Geistigkeit; spiritualité; -ty : וכנפש הכללית שלא תדבק בגופים אלא באמצעות הגלגל האמצעי בין הרוחנות והגשמות (מקור חיים לרשב"ג ג ח). והיתה הצורה הנשואה בו בתכלית הפשיטות והרוחנות (שם ד ב). העצם הרוחני שהוא יותר רוחנות ממנו (שם שם ג). ועל כן היה השכל לא ישיג הדברים בעלי החמר אלא באמצעות החוש הדומה לטבעו מפני אמצעיתו בין רוחנות השכל וגשמות החמר (שם ה יג). אבל הדברים הרוחאניים תשיגם נפש החכמה בעצמה בלא אמצע שום דבר לפי שהיא דומה להם ברוחאנות ודקות (עולם קטן, הורויץ, 4). במה שאוכל לצייר ברעיוני רוחנות ענין הנפש וכחותיה (ר"י לטיף, אגרת התשובה, ברלין, 50)