רוּחִי

°, ת"ז, — מתְּכונת הרוח והאויר, שַׁיָּךְ לרוח, windig, luftig; venteux, aérien; windy, airy: מרקחת ללבני הרוחיי (שם, בחליי האצטו' א). ויהיה הסבה בו ליחה רוחיית (קאנון ג יד; שם ד ג). ואולם הנפח יהיה עפי"ר מן השחורה לפי שהיא ליחה רוחיית (פרוש אבן רשד על חרוזי אבן סינא). חזיונים רוחיות (ווינדיגע ערשיינונגען) המה רוחות סופות וסערות (יאוועל, למודי הטבע, מו:).

חיפוש במילון: