*, ש"נ, — מעשה הרוחץ את בשרו1, d. Waschen, Baden; lavement, baignage; washing, bathing: החלה והתרומה חייבין עליה מיתה וחומש וכו' וטעונין רחיצת ידים (חלה א ט). מעשה שעשו אנשי טבריה והביאו סלון של צונן לתוך אמה של חמין, אמרו להן חכמים, אם בשבת, כחמין שהוחמו בשבת, אסורין ברחיצה ובשתיה, ואם ביום טוב, כחמין שהוחמו ביום טוב, אסורין ברחיצה ומותרין בשתיה (שבת ג ד). ארבעה דברים פטרו במחנה, מביאין עצים מכל מקום ופטורים מרחיצת ידים ומדמאי ומלערב (ערוב' א י). יום הכפורים אסור באכילה ובשתיה וברחיצה ובסיכה (יומא ח א). על רחיצת גופו ענוש כרת ועל כיבוס בגדים בארבעים (ספרא אחרי קכט). מפני מה לא ברא המקום חמים בירושלים כחמי טבריה כדי שלא יאמר אדם לחבירו נלך ונעלה לירושלם הא אם אין אנו עולים אלא בשביל רחיצה אחת דיינו ונמצאת עלייה שלא לשמה (ר' דוסתאי ברבי יוסי, ספרי במד' פט). מי שהוא מתיר את הרחיצה הזאת עושה אותה כאכילה ושתייה, הדא דתימר (שאבל אסור ברחיצה כל שבעה) ברחיצה של תענוג, אבל ברחיצה שאינה של תענוג מותר (ירוש' ברכ' ב ז). שאין רחיצת צונין רחיצה (שם שם). נחשדו (אנשי טבריה) להיות ממלין אותו עצים מערב שבת והיא דליקה והולכת בשבת ואסרו להן רחיצה והתירו להן זיעה (שם שבת ג א) מחלפ' שיטתי' דר' יוסי, תמן הוא אמר אין רחיצה חיי נפש וכא הוא אמ' כביס' חיי נפש, א"ר מנא, אדם מגלגל ברחיצה, אין אדם מגלגל בכביס' (שם נדר' יא א). שלשה אין נכנסין לגוף והגוף נהנה מהן אלו הן רחיצה וסיכה ותשמיש (ברכ' נז:). תנאי זה אין בו עינוי נפש אלא דאמרה הנאת רחיצה עלי לעולם אם ארחץ היום (נדר' פ.). יפה רחיצת רגלי עבדי בתי אבות מתורתן של בנים שאפי' רחיצת רגלים צריך לכתוב והשרץ מגופי התורה ואין דמו מטמא כבשרו אלא מריבוי המקרא (ר' אחא, מד"ר בראש' ס). ועל ידי שנכנסו (בני אהרן למקדש) בלא רחיצת ידים ורגלים (מתו) (בשם ר' לוי, שם ויקר' כ). מואב סיר רחצי, זה גחזי שלקה ע"י רחיצה (שם במד' יד). אם יאמר שאין הקב"ה מרפא את המצורע הרי נעמן יבא ויעיד שרפאתיו ע"י רחיצת הירדן וכו' אם יאמר לך אדם שאין הקב"ה מציל מן המים יבא משה וכו' שהסרתי אותו מן הטביעה ע"י רחיצת בת פרעה (שם שם). — *ורחיצה של כבוד2 במשמ' בית מי רגלים: הנכנס לבית הכסא חולץ את תפיליו ורוחק ארבע אמות ואם היתה רחיצה של כבוד לא יחליץ עד שיגיע (מס' תפלין, ז' מסכת' לקירכהיים, 20). — ובסהמ"א: רחיצת הרגלים מועלת לכאב הראש והעינים (ר"י זבארה, שעשועים ו, דודזון, 55).