רְחִיקָה
°, ש"נ, — תכונת הדבר הרחוק והשונה מדבר אחר: ומצאנו מלים על הבנין הזה והמשקלים האלה1 אף רחוק נקודה למען רחיקתם בפתרון כמו חֵרֵף עושהו, מֵאֵן בלעם, נשנו [נשתנו] מארץ וריעיה למען היותם פעלים שעברו והם קמוצים קמץ קטן, ודע כי מכין תֵּבֵל בחכמתו הבית קמוצה והתי"ו למען יפרד מן תֶּבֶל עשו (תשו' תלמידי מנחם, 53).
1 [כלומר בקרוב במבטא אל אֶרֶץ, הֶבֶל, שדֻבר עליהן מקֹדם.]