רְחִיבוּת

° 1, ש"נ, —  תכונת הדבר הרחב: כך עשה השי"ת לעולם ברחיבות הדרך בשתי הדתות זכריה בן סעדיה, ספר המוסר, כ"י תימני מחב' ז.



1 [כנראה בהשפעת הערב' רַחִיב رحيب במק' רָחָב.]

חיפוש במילון: