* 1, ש"נ, — כמו רָחֵל: רחלה היתה אצלי וגדלתי אותה ונתעברה וילדה איל, כיון שילדה הרחלה מתה ונשתייר לי האיל (מד"ז איכה א ד, 60). — ובסהמ"א: הכלה צעק צעקה גדולה על רחלה (ברכיה הנקדן, משלי שועלים). ועוד דנולד ברשות הנכרי ולא קנו הישראל אותה רחילה לא במשיכה ולא במעות (שו"ת חנוך בית יהודה פז). — ואמר המשורר: ושטמוני בני ימים בשטמת זאבי הערבות לרחלה (עמנואל, מחברת א, 7).