רַחֲמָנִיּוּת

*, ש"נ, — מדת הרחמני: תפלתן של צדיקין מהפכין מדת אכזריות למדת רחמניות (ר' שמעון בן לקיש, מד"ר במד' י). — ובסהמ"א: כי הרחמניות על אלו הרשעים הוא אכזריות בחק הטובים (רלב"ג, איוב כד, באור דברי המענה).

חיפוש במילון: